איוב 15
| ויען אליפז התימני ויאמר | 1 |
Alors Eliphaz de Théman prit la parole et dit:
| החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו | 2 |
Le sage répond-il par une science vaine? Se gonfle-t-il la poitrine de vent?
| הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם | 3 |
Se défend-il par de futiles propos, par des discours qui ne servent à rien?
| אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל | 4 |
Toi, tu détruis même la crainte de Dieu, tu anéantis toute piété envers Dieu.
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים | 5 |
Ta bouche révèle ton iniquité, et tu prends le langage les fourbes.
| ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך | 6 |
Ce n’est pas moi, c’est ta bouche qui te condamne, ce sont tes lèvres qui déposent contre toi.
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת | 7 |
Es-tu né le premier des hommes? As-tu été enfanté avant les collines?
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה | 8 |
As-tu assisté au conseil de Dieu? As-tu dérobé pour toi seul la sagesse?
| מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא | 9 |
Que sais-tu, que nous ne sachions? Qu’as-tu appris, qui ne nous soit familier?
| גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים | 10 |
Nous avons aussi parmi nous des cheveux blancs, des vieillards plus riches de jours que ton père.
| המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך | 11 |
Tiens-tu pour peu de chose les consolations de Dieu et les douces paroles que nous t’adressons?
| מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך | 12 |
Où ton cœur t’emporte-t-il, et que signifie ce roulement de tes yeux?
| כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין | 13 |
Quoi! C’est contre Dieu que tu tournes ta colère, et que de ta bouche tu fais sortir de tels discours?
| מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה | 14 |
Qu’est-ce que l’homme, pour qu’il soit pur, le fils de la femme, pour qu’il soit juste?
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו | 15 |
Voici que Dieu ne se fie pas même à ses saints, et les cieux ne sont pas purs devant lui:
| אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה | 16 |
combien moins cet être abominable et pervers, l’homme qui boit l’iniquité comme l’eau!
| אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה | 17 |
Je vais t’instruire, écoute-moi; je raconterai ce que j’ai vu,
| אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם | 18 |
ce que les sages enseignent, — ils ne le cachent pas, l’ayant appris de leurs pères;
| להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם | 19 |
à eux seuls avait été donné le pays, et parmi eux jamais ne passa l’étranger. —
| כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ | 20 |
« Le méchant, durant tous ses jours, est rongé par l’angoisse; un petit nombre d’années sont réservées à l’oppresseur.
| קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו | 21 |
Des bruits effrayants retentissent à ses oreilles; au sein de la paix, le dévastateur fond sur lui.
| לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב | 22 |
Il n’espère pas échapper aux ténèbres, il sent qu’il est guetté pour le glaive.
| נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך | 23 |
Il erre pour chercher son pain; il sait que le jour des ténèbres est prêt, à ses côtés.
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור | 24 |
La détresse et l’angoisse tombent sur lui; elles l’assaillent comme un roi armé pour le combat.
| כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר | 25 |
Car il a levé sa main contre Dieu, il a bravé le Tout-Puissant,
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו | 26 |
il a couru sur lui le cou raide, sous le dos épais de ses boucliers.
| כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל | 27 |
Il avait le visage couvert de graisse, et les flancs chargés d’embonpoint.
| וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים | 28 |
Il occupait des villes qui ne sont plus, des maisons qui n’ont plus d’habitants, vouées à devenir des monceaux de pierre.
| לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם | 29 |
Il ne s’enrichira plus, sa fortune ne tiendra pas, ses possessions ne s’étendront plus sur la terre.
| לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו | 30 |
Il n’échappera pas aux ténèbres; la flamme desséchera ses rejetons, et il sera emporté par le souffle de la bouche de Dieu.
| אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו | 31 |
Qu’il n’espère rien du mensonge, il y sera pris; le mensonge sera sa récompense.
| בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה | 32 |
Elle arrivera avant que ses jours soient pleins, et son rameau ne verdira plus.
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו | 33 |
Il secouera, comme la vigne, son fruit à peine éclos; il laissera tomber sa fleur, comme l’olivier.
| כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד | 34 |
Car la maison de l’impie est stérile, et le feu dévore la tente du juge corrompu.
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה | 35 |
Il a conçu le mal, et il enfante le malheur, dans son sein mûrit un fruit de déception. »
