איוב 15
| ויען אליפז התימני ויאמר | 1 |
Forsothe Eliphat Themanytes answeride, and seide,
| החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו | 2 |
Whether a wise man schal answere, as spekynge ayens the wynd, and schal fille his stomac with brennyng, `that is, ire?
| הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם | 3 |
For thou repreuest hym bi wordis, which is not lijk thee, and thou spekist that, that spedith not to thee.
| אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל | 4 |
As myche as is in thee, thou hast avoidid drede; and thou hast take awey preyeris bifor God.
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים | 5 |
For wickidnesse hath tauyt thi mouth, and thou suest the tunge of blasfemeris.
| ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך | 6 |
Thi tunge, and not Y, schal condempne thee, and thi lippis schulen answere thee.
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת | 7 |
Whether thou art borun the firste man, and art formed bifor alle little hillis?
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה | 8 |
Whether thou herdist the counsel of God, and his wisdom is lower than thou?
| מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא | 9 |
What thing knowist thou, whiche we knowen not? What thing vndurstondist thou, whiche we witen not?
| גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים | 10 |
Bothe wise men and elde, myche eldre than thi fadris, ben among vs.
| המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך | 11 |
Whether it is greet, that God coumforte thee? But thi schrewid wordis forbeden this.
| מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך | 12 |
What reisith thin herte thee, and thou as thenkynge grete thingis hast iyen astonyed?
| כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין | 13 |
What bolneth thi spirit ayens God, that thou brynge forth of thi mouth siche wordis?
| מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה | 14 |
What is a man, that he be with out wem, and that he borun of a womman appere iust?
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו | 15 |
Lo! noon among hise seyntis is vnchaungable, and heuenes ben not cleene in his siyt.
| אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה | 16 |
How myche more a man abhomynable and vnprofitable, that drynkith wickidnesse as water?
| אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה | 17 |
I schal schewe to thee, here thou me; Y schal telle to thee that, that Y siy.
| אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם | 18 |
Wise men knoulechen, and hiden not her fadris.
| להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם | 19 |
To whiche aloone the erthe is youun, and an alien schal not passe bi hem.
| כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ | 20 |
A wickid man is proud in alle hise daies; and the noumbre of hise yeeris and of his tirauntrie is vncerteyn.
| קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו | 21 |
The sown of drede is euere in hise eeris, and whanne pees is, he supposith euere tresouns.
| לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב | 22 |
He bileueth not that he may turne ayen fro derknessis to liyt; and biholdith aboute on ech side a swerd.
| נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך | 23 |
Whanne he stirith hym to seke breed, he woot, that the dai of derknessis is maad redi in his hond.
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור | 24 |
Tribulacioun schal make hym aferd, and angwisch schal cumpas hym, as a kyng which is maad redi to batel.
| כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר | 25 |
For he helde forth his hond ayens God, and he was maad strong ayens Almyyti God.
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו | 26 |
He ran with neck reisid ayens God, and he was armed with fat nol.
| כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל | 27 |
Fatnesse, that is, pride `comyng forth of temporal aboundaunce, hilide his face, `that is, the knowyng of vndurstondyng, and outward fatnesse hangith doun of his sidis.
| וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים | 28 |
He schal dwelle in desolat citees, and in deseert, `ethir forsakun, housis, that ben turned in to biriels.
| לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם | 29 |
He schal not be maad riche, nether his catel schal dwelle stidefastli; nether he schal sende his roote in the erthe,
| לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו | 30 |
nether he schal go awei fro derknessis. Flawme schal make drie hise braunchis, and he schal be takun a wey bi the spirit of his mouth.
| אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו | 31 |
Bileue he not veynli disseyued bi errour, that he schal be ayenbouyt bi ony prijs.
| בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה | 32 |
Bifor that hise daies ben fillid, he schal perische, and hise hondis schulen wexe drye;
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו | 33 |
he schal be hirt as a vyne in the firste flour of his grape, and as an olyue tre castinge awei his flour.
| כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד | 34 |
For the gaderyng togidere of an ipocrite is bareyn, and fier schal deuoure the tabernaclis of hem, that taken yiftis wilfuli.
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה | 35 |
He conseyuede sorewe, and childide wickidnesse, and his wombe makith redi tretcheries.
