< איוב 15 >

ויען אליפז התימני ויאמר 1
Then answered Eliphaz the Temanite, and said:
החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו 2
Should a wise man answer with arguments of wind, Or fill his bosom with the east wind?
הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם 3
Should he argue with speech that helpeth him not, And with words which do not profit him?
אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל 4
Behold, thou makest the fear of God a vain thing, And discouragest prayer before him.
כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים 5
Yea, thy own mouth proclaimeth thy iniquity, Though thou choosest the tongue of the crafty.
ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך 6
Thy own mouth condemneth thee, and not I; Thy own lips testify against thee.
הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת 7
Art thou the first man that was born? Wast thou formed before the hills?
הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה 8
Hast thou listened in the council of God, And drawn all wisdom to thyself?
מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא 9
What dost thou know, that we know not also? What dost thou understand, that is a secret to us?
גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים 10
With us are the aged and hoary-headed; Much older than thy father.
המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך 11
Dost thou despise the consolations of God, And words so full of kindness to thee?
מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך 12
Why hath thy passion taken possession of thee? And why this winking of thine eyes?
כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין 13
For against God hast thou turned thy spirit, And uttered such words from thy mouth.
מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה 14
What is man, that he should be pure, And he that is born of woman, that he should be innocent?
הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו 15
Behold, He putteth no trust in his ministering spirits, And the heavens are not pure in his sight;
אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה 16
Much less, abominable and polluted man, Who drinketh iniquity as water.
אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה 17
Hear me, and I will show thee, And that which I have seen will I declare;
אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם 18
Which the wise men have told, And not kept concealed, as received from their fathers;
להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם 19
To whom alone the land was given, And among whom not a stranger wandered.
כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ 20
“All his days the wicked man is in pain; Yea, all the years, that are laid up for the oppressor.
קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו 21
A fearful sound is in his ears; In peace the destroyer cometh upon him.
לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב 22
He hath no hope that he shall escape from darkness; He is set apart for the sword.
נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך 23
He wandereth about, seeking bread; He knoweth that a day of darkness is at hand.
יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור 24
Distress and anguish fill him with dread; They prevail against him like a king ready for the battle.
כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר 25
Because he stretched forth his hand against God, And bade defiance to the Almighty,
ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו 26
And ran against him with outstretched neck, With the thick bosses of his bucklers;
כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל 27
Because he covered his face with fatness, And gathered fat upon his loins,
וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים 28
And dwelt in desolated cities, In houses which no man inhabiteth, That are ready to become heaps.
לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם 29
He shall not be rich; his substance shall not endure, And his possessions shall not be extended upon the earth.
לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו 30
He shall not escape from darkness, And the flame shall dry up his branches; Yea, by the breath of His mouth shall he be taken away.
אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו 31
“Let not man trust in vanity! he will be deceived; For vanity shall be his recompense.
בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה 32
He shall come to his end before his time, And his branch shall not be green.
יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו 33
He shall shake off his unripe fruit like the vine, And shed his blossoms like the olive-tree.
כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד 34
The house of the unrighteous shall be famished, And fire shall consume the tents of bribery.
הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה 35
They conceive mischief, and bring forth misery, And their breast deviseth deceit.”

< איוב 15 >