< איוב 15 >
ויען אליפז התימני ויאמר | 1 |
Then answered Eliphaz the Temanite, and said:
החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו | 2 |
Should a wise man answer with arguments of wind, Or fill his bosom with the east wind?
הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם | 3 |
Should he argue with speech that helpeth him not, And with words which do not profit him?
אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל | 4 |
Behold, thou makest the fear of God a vain thing, And discouragest prayer before him.
כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים | 5 |
Yea, thy own mouth proclaimeth thy iniquity, Though thou choosest the tongue of the crafty.
ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך | 6 |
Thy own mouth condemneth thee, and not I; Thy own lips testify against thee.
הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת | 7 |
Art thou the first man that was born? Wast thou formed before the hills?
הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה | 8 |
Hast thou listened in the council of God, And drawn all wisdom to thyself?
מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא | 9 |
What dost thou know, that we know not also? What dost thou understand, that is a secret to us?
גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים | 10 |
With us are the aged and hoary-headed; Much older than thy father.
המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך | 11 |
Dost thou despise the consolations of God, And words so full of kindness to thee?
מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך | 12 |
Why hath thy passion taken possession of thee? And why this winking of thine eyes?
כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין | 13 |
For against God hast thou turned thy spirit, And uttered such words from thy mouth.
מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה | 14 |
What is man, that he should be pure, And he that is born of woman, that he should be innocent?
הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו | 15 |
Behold, He putteth no trust in his ministering spirits, And the heavens are not pure in his sight;
אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה | 16 |
Much less, abominable and polluted man, Who drinketh iniquity as water.
אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה | 17 |
Hear me, and I will show thee, And that which I have seen will I declare;
אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם | 18 |
Which the wise men have told, And not kept concealed, as received from their fathers;
להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם | 19 |
To whom alone the land was given, And among whom not a stranger wandered.
כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ | 20 |
“All his days the wicked man is in pain; Yea, all the years, that are laid up for the oppressor.
קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו | 21 |
A fearful sound is in his ears; In peace the destroyer cometh upon him.
לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב | 22 |
He hath no hope that he shall escape from darkness; He is set apart for the sword.
נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך | 23 |
He wandereth about, seeking bread; He knoweth that a day of darkness is at hand.
יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור | 24 |
Distress and anguish fill him with dread; They prevail against him like a king ready for the battle.
כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר | 25 |
Because he stretched forth his hand against God, And bade defiance to the Almighty,
ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו | 26 |
And ran against him with outstretched neck, With the thick bosses of his bucklers;
כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל | 27 |
Because he covered his face with fatness, And gathered fat upon his loins,
וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים | 28 |
And dwelt in desolated cities, In houses which no man inhabiteth, That are ready to become heaps.
לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם | 29 |
He shall not be rich; his substance shall not endure, And his possessions shall not be extended upon the earth.
לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו | 30 |
He shall not escape from darkness, And the flame shall dry up his branches; Yea, by the breath of His mouth shall he be taken away.
אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו | 31 |
“Let not man trust in vanity! he will be deceived; For vanity shall be his recompense.
בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה | 32 |
He shall come to his end before his time, And his branch shall not be green.
יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו | 33 |
He shall shake off his unripe fruit like the vine, And shed his blossoms like the olive-tree.
כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד | 34 |
The house of the unrighteous shall be famished, And fire shall consume the tents of bribery.
הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה | 35 |
They conceive mischief, and bring forth misery, And their breast deviseth deceit.”