< איוב 15 >
ויען אליפז התימני ויאמר | 1 |
Then answered Eliphaz the Temanite, and saide,
החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו | 2 |
Shal a wise man speake words of ye winde, and fill his bellie with the East winde?
הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם | 3 |
Shall he dispute with wordes not comely? or with talke that is not profitable?
אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל | 4 |
Surely thou hast cast off feare, and restrainest prayer before God.
כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים | 5 |
For thy mouth declareth thine iniquitie, seeing thou hast chosen ye tongue of the crafty.
ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך | 6 |
Thine owne mouth condemneth thee, and not I, and thy lippes testifie against thee.
הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת | 7 |
Art thou the first man, that was borne? and wast thou made before the hils?
הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה | 8 |
Hast thou heard the secret counsell of God, and doest thou restraine wisedome to thee?
מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא | 9 |
What knowest thou that we knowe not? and vnderstandest that is not in vs?
גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים | 10 |
With vs are both auncient and very aged men, farre older then thy father.
המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך | 11 |
Seeme the consolations of God small vnto thee? is this thing strange vnto thee?
מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך | 12 |
Why doeth thine heart take thee away, and what doe thine eyes meane,
כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין | 13 |
That thou answerest to God at thy pleasure, and bringest such wordes out of thy mouth?
מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה | 14 |
What is man, that he should be cleane? and he that is borne of woman, that he shoulde be iust?
הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו | 15 |
Beholde, he founde no stedfastnesse in his Saintes: yea, the heauens are not cleane in his sight.
אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה | 16 |
How much more is man abominable, and filthie, which drinketh iniquitie like water?
אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה | 17 |
I will tell thee: heare me, and I will declare that which I haue seene:
אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם | 18 |
Which wise men haue tolde, as they haue heard of their fathers, and haue not kept it secret:
להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם | 19 |
To whome alone the land was giuen and no stranger passed through them.
כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ | 20 |
The wicked man is continually as one that traueileth of childe, and the nomber of yeeres is hid from the tyrant.
קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו | 21 |
A sounde of feare is in his eares, and in his prosperitie the destroyer shall come vpon him.
לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב | 22 |
He beleeueth not to returne out of darknesse: for he seeth the sworde before him.
נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך | 23 |
He wandreth to and from for bread where he may: he knoweth that the day of darkenesse is prepared at hande.
יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור | 24 |
Affliction and anguish shall make him afraide: they shall preuaile against him as a King readie to the battell.
כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר | 25 |
For he hath stretched out his hand against GOD, and made him selfe strong against the Almightie.
ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו | 26 |
Therefore God shall runne vpon him, euen vpon his necke, and against the most thicke part of his shielde.
כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל | 27 |
Because he hath couered his face with his fatnesse, and hath colloppes in his flancke.
וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים | 28 |
Though he dwell in desolate cities, and in houses which no man inhabiteth, but are become heapes,
לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם | 29 |
He shall not be rich, neither shall his substance continue, neither shall he prolong the perfection thereof in the earth.
לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו | 30 |
He shall neuer depart out of darkenesse: the flame shall drie vp his branches, and he shall goe away with the breath of his mouth.
אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו | 31 |
He beleeueth not that he erreth in vanitie: therefore vanitie shalbe his change.
בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה | 32 |
His branch shall not be greene, but shall be cut off before his day.
יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו | 33 |
God shall destroy him as the vine her sower grape, and shall cast him off, as the oliue doeth her flowre.
כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד | 34 |
For the congregation of the hypocrite shalbe desolate, and fire shall deuoure the houses of bribes.
הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה | 35 |
For they conceiue mischiefe and bring foorth vanitie, and their bellie hath prepared deceite.