< איוב 15 >
ויען אליפז התימני ויאמר | 1 |
And Eliphaz the Temanite answered and said,
החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו | 2 |
Should a wise man answer with windy knowledge, and fill his belly with the east wind,
הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם | 3 |
Reasoning with unprofitable talk, and with speeches which do no good?
אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל | 4 |
Yea, thou makest piety of none effect, and restrainest meditation before God.
כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים | 5 |
For thy mouth uttereth thine iniquity, and thou hast chosen the tongue of the crafty.
ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך | 6 |
Thine own mouth condemneth thee, and not I; and thy lips testify against thee.
הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת | 7 |
Art thou the first man that was born? and wast thou brought forth before the hills?
הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה | 8 |
Hast thou listened in the secret council of God? And hast thou absorbed wisdom for thyself?
מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא | 9 |
What knowest thou that we know not? [what] understandest thou which is not in us?
גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים | 10 |
Both the greyheaded and the aged are with us, older than thy father.
המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך | 11 |
Are the consolations of God too small for thee? and the word gently spoken to thee?
מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך | 12 |
Why doth thy heart carry thee away? and why do thine eyes wink?
כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין | 13 |
That thou turnest thy spirit against God, and lettest words go out of thy mouth?
מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה | 14 |
What is man, that he should be pure? and he that is born of a woman, that he should be righteous?
הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו | 15 |
Behold, he putteth no trust in his holy ones, and the heavens are not pure in his sight:
אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה | 16 |
How much less the abominable and corrupt, — man, that drinketh unrighteousness like water!
אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה | 17 |
I will shew thee, listen to me; and what I have seen I will declare;
אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם | 18 |
Which wise men have told from their fathers, and have not hidden;
להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם | 19 |
Unto whom alone the earth was given, and no stranger passed among them.
כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ | 20 |
All his days the wicked man is tormented, and numbered years are allotted to the violent.
קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו | 21 |
The sound of terrors is in his ears: in prosperity the destroyer cometh upon him.
לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב | 22 |
He believeth not that he shall return out of darkness, and he is singled out for the sword.
נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך | 23 |
He wandereth abroad for bread, — where may it be? He knoweth that the day of darkness is ready at his hand.
יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור | 24 |
Distress and anguish make him afraid; they prevail against him, as a king ready for the battle.
כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר | 25 |
For he hath stretched out his hand against God, and strengthened himself against the Almighty:
ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו | 26 |
He runneth against him, with [outstretched] neck, with the thick bosses of his bucklers;
כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל | 27 |
For he hath covered his face with his fatness, and gathered fat upon [his] flanks.
וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים | 28 |
And he dwelleth in desolate cities, in houses that no man inhabiteth, which are destined to become heaps.
לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם | 29 |
He shall not become rich, neither shall his substance continue, and their possessions shall not extend upon the earth.
לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו | 30 |
He shall not depart out of darkness; the flame shall dry up his branches; and by the breath of his mouth shall he go away.
אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו | 31 |
Let him not trust in vanity: he is deceived, for vanity shall be his recompense;
בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה | 32 |
It shall be complete before his day, and his branch shall not be green.
יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו | 33 |
He shall shake off his unripe grapes as a vine, and shall cast his flower as an olive.
כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד | 34 |
For the family of the ungodly shall be barren, and fire shall consume the tents of bribery.
הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה | 35 |
They conceive mischief, and bring forth iniquity, and their belly prepareth deceit.