< איוב 14 >
אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז | 1 |
homo natus de muliere brevi vivens tempore repletus multis miseriis
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד | 2 |
quasi flos egreditur et conteritur et fugit velut umbra et numquam in eodem statu permanet
אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך | 3 |
et dignum ducis super huiuscemodi aperire oculos tuos et adducere eum tecum in iudicium
מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד | 4 |
quis potest facere mundum de inmundo conceptum semine nonne tu qui solus es
אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר | 5 |
breves dies hominis sunt numerus mensuum eius apud te est constituisti terminos eius qui praeterire non poterunt
שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו | 6 |
recede paululum ab eo ut quiescat donec optata veniat sicut mercennarii dies eius
כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל | 7 |
lignum habet spem si praecisum fuerit rursum virescit et rami eius pullulant
אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו | 8 |
si senuerit in terra radix eius et in pulvere emortuus fuerit truncus illius
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע | 9 |
ad odorem aquae germinabit et faciet comam quasi cum primum plantatum est
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו | 10 |
homo vero cum mortuus fuerit et nudatus atque consumptus ubi quaeso est
אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש | 11 |
quomodo si recedant aquae de mari et fluvius vacuefactus arescat
ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם | 12 |
sic homo cum dormierit non resurget donec adteratur caelum non evigilabit nec consurget de somno suo
מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol ) | 13 |
quis mihi hoc tribuat ut in inferno protegas me ut abscondas me donec pertranseat furor tuus et constituas mihi tempus in quo recorderis mei (Sheol )
אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי | 14 |
putasne mortuus homo rursum vivet cunctis diebus quibus nunc milito expecto donec veniat inmutatio mea
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף | 15 |
vocabis et ego respondebo tibi operi manuum tuarum porriges dexteram
כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי | 16 |
tu quidem gressus meos dinumerasti sed parces peccatis meis
חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני | 17 |
signasti quasi in sacculo delicta mea sed curasti iniquitatem meam
ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו | 18 |
mons cadens defluet et saxum transfertur de loco suo
אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת | 19 |
lapides excavant aquae et adluvione paulatim terra consumitur et homines ergo similiter perdes
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו | 20 |
roborasti eum paululum ut in perpetuum pertransiret inmutabis faciem eius et emittes eum
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו | 21 |
sive nobiles fuerint filii eius sive ignobiles non intelleget
אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל | 22 |
attamen caro eius dum vivet dolebit et anima illius super semet ipso lugebit