< איוב 14 >

אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז 1
Homo natus de muliere, brevi vivens tempore, repletur multis miseriis.
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד 2
Qui quasi flos egreditur et conteritur, et fugit velut umbra, et numquam in eodem statu permanet.
אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך 3
Et dignum ducis super huiuscemodi aperire oculos tuos, et adducere eum tecum in iudicium?
מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד 4
Quis potest facere mundum de immundo conceptum semine? nonne tu qui solus es?
אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר 5
Breves dies hominis sunt: numerus mensium eius apud te est: constituisti terminos eius, qui præteriri non poterunt.
שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו 6
Recede paululum ab eo, ut quiescat, donec optata veniat, sicut mercenarii, dies eius.
כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל 7
Lignum habet spem: si præcisum fuerit, rursum virescit, et rami eius pullulant.
אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו 8
Si senuerit in terra radix eius, et in pulvere emortuus fuerit truncus illius,
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע 9
Ad odorem aquæ germinabit, et faciet comam quasi cum primum plantatum est:
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו 10
Homo vero cum mortuus fuerit, et nudatus atque consumptus, ubi quæso est?
אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש 11
Quomodo si recedant aquæ de mari, et fluvius vacuefactus arescat:
ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם 12
Sic homo cum dormierit, non resurget, donec atteratur cælum, non evigilabit, nec consurget de somno suo.
מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585) 13
Quis mihi hoc tribuat, ut in inferno protegas me, et abscondas me, donec pertranseat furor tuus, et constituas mihi tempus, in quo recorderis mei? (Sheol h7585)
אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי 14
Putasne mortuus homo rursum vivat? cunctis diebus, quibus nunc milito, expecto donec veniat immutatio mea.
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף 15
Vocabis me, et ego respondebo tibi: operi manuum tuarum porriges dexteram.
כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי 16
Tu quidem gressus meos dinumerasti, sed parce peccatis meis.
חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני 17
Signasti quasi in sacculo delicta mea, sed curasti iniquitatem meam.
ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו 18
Mons cadens defluit, et saxum transfertur de loco suo.
אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת 19
Lapides excavant aquæ, et alluvione paulatim terra consumitur: et hominem ergo similiter perdes.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו 20
Roborasti eum paululum ut in perpetuum transiret: immutabis faciem eius, et emittes eum.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו 21
Sive nobiles fuerint filii eius, sive ignobiles, non intelliget.
אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל 22
Attamen caro eius dum vivet dolebit, et anima illius super semetipso lugebit.

< איוב 14 >