< איוב 14 >
אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז | 1 |
Homo natus de muliere, brevi vivens tempore, repletur multis miseriis.
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד | 2 |
Qui quasi flos egreditur et conteritur, et fugit velut umbra, et numquam in eodem statu permanet.
אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך | 3 |
Et dignum ducis super huiuscemodi aperire oculos tuos, et adducere eum tecum in iudicium?
מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד | 4 |
Quis potest facere mundum de immundo conceptum semine? nonne tu qui solus es?
אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר | 5 |
Breves dies hominis sunt: numerus mensium eius apud te est: constituisti terminos eius, qui præteriri non poterunt.
שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו | 6 |
Recede paululum ab eo, ut quiescat, donec optata veniat, sicut mercenarii, dies eius.
כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל | 7 |
Lignum habet spem: si præcisum fuerit, rursum virescit, et rami eius pullulant.
אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו | 8 |
Si senuerit in terra radix eius, et in pulvere emortuus fuerit truncus illius,
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע | 9 |
Ad odorem aquæ germinabit, et faciet comam quasi cum primum plantatum est:
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו | 10 |
Homo vero cum mortuus fuerit, et nudatus atque consumptus, ubi quæso est?
אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש | 11 |
Quomodo si recedant aquæ de mari, et fluvius vacuefactus arescat:
ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם | 12 |
Sic homo cum dormierit, non resurget, donec atteratur cælum, non evigilabit, nec consurget de somno suo.
מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol ) | 13 |
Quis mihi hoc tribuat, ut in inferno protegas me, et abscondas me, donec pertranseat furor tuus, et constituas mihi tempus, in quo recorderis mei? (Sheol )
אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי | 14 |
Putasne mortuus homo rursum vivat? cunctis diebus, quibus nunc milito, expecto donec veniat immutatio mea.
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף | 15 |
Vocabis me, et ego respondebo tibi: operi manuum tuarum porriges dexteram.
כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי | 16 |
Tu quidem gressus meos dinumerasti, sed parce peccatis meis.
חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני | 17 |
Signasti quasi in sacculo delicta mea, sed curasti iniquitatem meam.
ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו | 18 |
Mons cadens defluit, et saxum transfertur de loco suo.
אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת | 19 |
Lapides excavant aquæ, et alluvione paulatim terra consumitur: et hominem ergo similiter perdes.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו | 20 |
Roborasti eum paululum ut in perpetuum transiret: immutabis faciem eius, et emittes eum.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו | 21 |
Sive nobiles fuerint filii eius, sive ignobiles, non intelliget.
אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל | 22 |
Attamen caro eius dum vivet dolebit, et anima illius super semetipso lugebit.