איוב 14
| אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז | 1 |
婦の產む人はその日少なくして艱難多し
| כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד | 2 |
その來ること花のごとくにして散り 其馳ること影のごとくにして止まらず
| אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך | 3 |
なんぢ是のごとき者に汝の目を啓きたまふや 汝われを汝の前にひきて審判したまふや
| מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד | 4 |
誰か清き物を汚れたる物の中より出し得る者あらん 一人も無し
| אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר | 5 |
その日旣に定まり その月の數なんぢに由り 汝これが區域を立て越ざらしめたまふなれば
| שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו | 6 |
是に目を離して安息を得させ 之をして傭人のその日を樂しむがごとくならしめたまへ
| כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל | 7 |
それ木には望あり 假令砍るるとも復芽を出してその枝絶ず
| אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו | 8 |
たとひ其根地の中に老い 幹土に枯るとも
| מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע | 9 |
水の潤霑にあへば即ち芽をふき枝を出して若樹に異ならず
| וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו | 10 |
然ど人は死れば消うす 人氣絶なば安に在んや
| אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש | 11 |
水は海に竭き河は涸てかわく
| ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם | 12 |
是のごとく人も寢臥てまた興ず 天の盡るまで目覺ず睡眠を醒さざるなり
| מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585) | 13 |
願はくは汝われを陰府に藏し 汝の震怒の息むまで我を掩ひ 我ために期を定め而して我を念ひたまへ (Sheol h7585)
| אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי | 14 |
人もし死ばまた生んや 我はわが征戰の諸日の間望みをりて我が變更の來るを待ん
| תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף | 15 |
なんぢ我を呼たまはん 而して我こたへん 汝かならず汝の手の作を顧みたまはん
| כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי | 16 |
今なんぢは我に歩履を數へたまふ 我罪を汝うかがひたまはざらんや
| חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני | 17 |
わが愆は凡て嚢の中に封じてあり汝わが罪を縫こめたまふ
| ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו | 18 |
それ山も倒れて終に崩れ巖石も移りてその處を離る
| אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת | 19 |
水は石を鑿ち 浪は地の塵を押流す 汝は人の望を斷たまふ
| תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו | 20 |
なんぢは彼を永く攻なやまして去ゆかしめ 彼の面容の變らせて逐やりたまふ
| יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו | 21 |
その子尊貴なるも彼は之を知ず 卑賤なるもまた之を曉らざるなり
| אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל | 22 |
只己みづからその肉に痛苦を覺え己みづからその心に哀く而已
