< איוב 14 >
אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז | 1 |
Der Mensch, vom Weibe geboren, kurz von Tagen und gesättigt mit Unruhe, -
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד | 2 |
wie eine Blume geht er auf und welkt dahin, flieht wie der Schatten und hat nicht Bestand.
אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך | 3 |
Und über solchen hältst du deine Augen offen und mich ziehst du vor dein Gericht!
מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד | 4 |
Wie könnte wohl ein Reiner von Unreinen kommen? Nicht einer!
אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר | 5 |
Wenn seine Tage fest bestimmt sind, die Zahl seiner Monde feststeht bei dir, du ihm ein Ziel gesetzt hast, das er nicht überschreiten kann,
שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו | 6 |
so blicke weg von ihm, daß er raste und wie ein Löhner seines Tages froh werde!
כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל | 7 |
Denn für den Baum zwar giebt's ein Hoffen: wird er abgehauen, so treibt er neue Sprossen, und sein Schößling bleibt nicht aus.
אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו | 8 |
Oba auch seine Wurzel in der Erde altert, und sein Stumpf im Staube abstirbt,
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע | 9 |
vom Duft des Wassers schlägt er wieder aus und treibt Zweige wie ein frisch gepflanztes Reis.
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו | 10 |
Doch stirbt ein Mann, so liegt er hingestreckt, verscheidet ein Mensch - wo ist er dann?
אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש | 11 |
Wie die Gewässer schwinden aus dem See, der Strom versiegt und vertrocknet,
ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם | 12 |
so legt der Mensch sich nieder und steht nicht wieder auf; bis der Himmel vergeht, erwachen sie nicht und regen sich nicht aus ihrem Schlaf.
מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol ) | 13 |
O daß du mich in der Unterwelt verwahrtest, mich bärgest, bis dein Zorn sich gelegt, ein Ziel mir setztest und dann mein gedächtest! - (Sheol )
אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי | 14 |
Wenn der Mensch stirbt, lebt er dann wieder auf? Dann wollte ich alle meine Kampfestage ausharren, bis meine Ablösung käme!
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף | 15 |
Du würdest rufen, und ich dir antworten; nach deiner Hände Werk würdest du dich sehnen.
כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי | 16 |
Jetzt aber zählst du meine Schritte, gehst an meiner Sünde nicht vorüber.
חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני | 17 |
Versiegelt ruht ihm Beutel mein Vergehen, und meine Schuld verklebtest du.
ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו | 18 |
Aber wie der Berg im Sturze zerfällt, und der Fels von seiner Stelle rückt,
אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת | 19 |
wie das Wasser Steine zerreibt, und seine Fluten das Erdreich fortschwemmen, so hast du des Menschen Hoffen vernichtet.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו | 20 |
Du vergewaltigst ihn für immer, und er geht dahin, entstellst sein Antlitz und lässest ihn dahinfahren.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו | 21 |
Kommen seine Kinder zu Ehren - er weiß es nicht, sinken sie herab - er hat nicht acht auf sie.
אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל | 22 |
Nur über ihn selbst fühlt Schmerz sein Leib, und über ihn selbst trauert seine Seele!