< איוב 14 >

אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז 1
Der Mensch, vom Weibe geboren, kurz von Tagen und gesättigt mit Unruhe, -
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד 2
wie eine Blume geht er auf und welkt dahin, flieht wie der Schatten und hat nicht Bestand.
אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך 3
Und über solchen hältst du deine Augen offen und mich ziehst du vor dein Gericht!
מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד 4
Wie könnte wohl ein Reiner von Unreinen kommen? Nicht einer!
אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר 5
Wenn seine Tage fest bestimmt sind, die Zahl seiner Monde feststeht bei dir, du ihm ein Ziel gesetzt hast, das er nicht überschreiten kann,
שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו 6
so blicke weg von ihm, daß er raste und wie ein Löhner seines Tages froh werde!
כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל 7
Denn für den Baum zwar giebt's ein Hoffen: wird er abgehauen, so treibt er neue Sprossen, und sein Schößling bleibt nicht aus.
אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו 8
Oba auch seine Wurzel in der Erde altert, und sein Stumpf im Staube abstirbt,
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע 9
vom Duft des Wassers schlägt er wieder aus und treibt Zweige wie ein frisch gepflanztes Reis.
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו 10
Doch stirbt ein Mann, so liegt er hingestreckt, verscheidet ein Mensch - wo ist er dann?
אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש 11
Wie die Gewässer schwinden aus dem See, der Strom versiegt und vertrocknet,
ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם 12
so legt der Mensch sich nieder und steht nicht wieder auf; bis der Himmel vergeht, erwachen sie nicht und regen sich nicht aus ihrem Schlaf.
מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585) 13
O daß du mich in der Unterwelt verwahrtest, mich bärgest, bis dein Zorn sich gelegt, ein Ziel mir setztest und dann mein gedächtest! - (Sheol h7585)
אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי 14
Wenn der Mensch stirbt, lebt er dann wieder auf? Dann wollte ich alle meine Kampfestage ausharren, bis meine Ablösung käme!
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף 15
Du würdest rufen, und ich dir antworten; nach deiner Hände Werk würdest du dich sehnen.
כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי 16
Jetzt aber zählst du meine Schritte, gehst an meiner Sünde nicht vorüber.
חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני 17
Versiegelt ruht ihm Beutel mein Vergehen, und meine Schuld verklebtest du.
ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו 18
Aber wie der Berg im Sturze zerfällt, und der Fels von seiner Stelle rückt,
אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת 19
wie das Wasser Steine zerreibt, und seine Fluten das Erdreich fortschwemmen, so hast du des Menschen Hoffen vernichtet.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו 20
Du vergewaltigst ihn für immer, und er geht dahin, entstellst sein Antlitz und lässest ihn dahinfahren.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו 21
Kommen seine Kinder zu Ehren - er weiß es nicht, sinken sie herab - er hat nicht acht auf sie.
אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל 22
Nur über ihn selbst fühlt Schmerz sein Leib, und über ihn selbst trauert seine Seele!

< איוב 14 >