איוב 14
| אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז | 1 |
"Der Mensch, der Weibgeborene, kurzlebig ist er, voller Hast.
| כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד | 2 |
Wie eine Blume blüht er und verwelkt, und wie ein Schatten fliegt er schnell vorbei.
| אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך | 3 |
Ja, gegen einen solchen öffnest Du Dein Auge und ziehst mich ins Gericht vor Dich?
| מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד | 4 |
Wie könnte von dem Unreinen ein Reiner kommen? Nicht einer!
| אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר | 5 |
Sind seine Tage ihm bestimmt, alsdann ist seiner Monde Zahl nur Dir bekannt. Du setzest ihm ein Ziel, unüberschreitbar.
| שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו | 6 |
Blick weg von ihm! Laß ab, bis er die Tagesarbeit abgeliefert, dem Fröner gleicht!
| כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל | 7 |
Ein Baum kann guten Trostes sein. Wird er gefällt, so sproßt er wieder; sein Wurzelsprößling bleibt nicht aus.
| אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו | 8 |
Wird seine Wurzel in der Erde alt und stirbt sein Stamm im Boden ab,
| מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע | 9 |
vom Wasserdunste sproßt er neu und treibt gleich einem jungen Reise Zweige.
| וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו | 10 |
Doch stirbt der Mann, so liegt er kraftlos da, und scheidet hin ein Mensch, wo ist er dann?
| אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש | 11 |
In Menge mögen aus dem Meere Wasser fließen und Ströme ausgetrocknet werden und versiegen,
| ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם | 12 |
der Mensch bleibt dennoch liegen und steht nicht wieder auf. Sie wachen nimmer auf, bis daß die Himmel schwinden. Sie werden aus dem Schlafe nicht erweckt.
| מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585) | 13 |
Ach, daß Du mich doch in der Unterwelt verbärgest, verstecktest mich, bis sich Dein Zorn gestillt! Ach, daß Du mir doch eine Zeit bestimmtest und danach mein gedächtest! - (Sheol h7585)
| אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי | 14 |
Wenn jemand stirbt, wird er nochmals lebendig? - Ich harrte gerne meine Dienstzeit aus, bis meine Ablösung erschiene.
| תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף | 15 |
Du riefest, und ich gäbe Antwort Dir, wenn Du nach Deiner Hände Werk verlangtest!
| כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי | 16 |
Dann zähltest Du wohl meine Schritte, auf meine Sünden nimmer achtend.
| חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני | 17 |
Dann würde fest versiegelt mein Vergehn in einem Beutel; mein Schuldregister klebtest Du dann zu.
| ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו | 18 |
Ein Berg stürzt ein, zerfällt; von seiner Stelle wird ein Fels gerissen.
| אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת | 19 |
Alsdann zerreibt das Wasser diese Felsentrümmer, und starke Regegüsse lösen sie zu Erdenstaub. So ganz läßt Du des Menschen Hoffen auch zunichte werden.
| תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו | 20 |
Du packst ihn an, daß er auf ewig geht, entstellst sein Antlitz, schickst ihn fort.
| יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו | 21 |
Die Kinder kommen auf; er weiß es nicht. Sie werden arm; ihn kümmert's nicht.
| אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל | 22 |
Am eigenen Leid hat er genug; sein Schatten trauert für sich hin."
