< איוב 14 >

אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז 1
L’homme né de la femme! Sa vie est courte, sans cesse agitée.
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד 2
Il naît, il est coupé comme une fleur; Il fuit et disparaît comme une ombre.
אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך 3
Et c’est sur lui que tu as l’œil ouvert! Et tu me fais aller en justice avec toi!
מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד 4
Comment d’un être souillé sortira-t-il un homme pur? Il n’en peut sortir aucun.
אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר 5
Si ses jours sont fixés, si tu as compté ses mois, Si tu en as marqué le terme qu’il ne saurait franchir,
שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו 6
Détourne de lui les regards, et donne-lui du relâche, Pour qu’il ait au moins la joie du mercenaire à la fin de sa journée.
כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל 7
Un arbre a de l’espérance: Quand on le coupe, il repousse, Il produit encore des rejetons;
אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו 8
Quand sa racine a vieilli dans la terre, Quand son tronc meurt dans la poussière,
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע 9
Il reverdit à l’approche de l’eau, Il pousse des branches comme une jeune plante.
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו 10
Mais l’homme meurt, et il perd sa force; L’homme expire, et où est-il?
אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש 11
Les eaux des lacs s’évanouissent, Les fleuves tarissent et se dessèchent;
ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם 12
Ainsi l’homme se couche et ne se relèvera plus, Il ne se réveillera pas tant que les cieux subsisteront, Il ne sortira pas de son sommeil.
מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585) 13
Oh! Si tu voulais me cacher dans le séjour des morts, M’y tenir à couvert jusqu’à ce que ta colère fût passée, Et me fixer un terme auquel tu te souviendras de moi! (Sheol h7585)
אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי 14
Si l’homme une fois mort pouvait revivre, J’aurais de l’espoir tout le temps de mes souffrances, Jusqu’à ce que mon état vînt à changer.
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף 15
Tu appellerais alors, et je te répondrais, Tu languirais après l’ouvrage de tes mains.
כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי 16
Mais aujourd’hui tu comptes mes pas, Tu as l’œil sur mes péchés;
חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני 17
Mes transgressions sont scellées en un faisceau, Et tu imagines des iniquités à ma charge.
ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו 18
La montagne s’écroule et périt, Le rocher disparaît de sa place,
אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת 19
La pierre est broyée par les eaux, Et la terre emportée par leur courant; Ainsi tu détruis l’espérance de l’homme.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו 20
Tu es sans cesse à l’assaillir, et il s’en va; Tu le défigures, puis tu le renvoies.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו 21
Que ses fils soient honorés, il n’en sait rien; Qu’ils soient dans l’abaissement, il l’ignore.
אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל 22
C’est pour lui seul qu’il éprouve de la douleur en son corps, C’est pour lui seul qu’il ressent de la tristesse en son âme.

< איוב 14 >