< איוב 14 >
אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז | 1 |
L’homme né de la femme! Sa vie est courte, sans cesse agitée.
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד | 2 |
Il naît, il est coupé comme une fleur; Il fuit et disparaît comme une ombre.
אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך | 3 |
Et c’est sur lui que tu as l’œil ouvert! Et tu me fais aller en justice avec toi!
מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד | 4 |
Comment d’un être souillé sortira-t-il un homme pur? Il n’en peut sortir aucun.
אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר | 5 |
Si ses jours sont fixés, si tu as compté ses mois, Si tu en as marqué le terme qu’il ne saurait franchir,
שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו | 6 |
Détourne de lui les regards, et donne-lui du relâche, Pour qu’il ait au moins la joie du mercenaire à la fin de sa journée.
כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל | 7 |
Un arbre a de l’espérance: Quand on le coupe, il repousse, Il produit encore des rejetons;
אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו | 8 |
Quand sa racine a vieilli dans la terre, Quand son tronc meurt dans la poussière,
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע | 9 |
Il reverdit à l’approche de l’eau, Il pousse des branches comme une jeune plante.
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו | 10 |
Mais l’homme meurt, et il perd sa force; L’homme expire, et où est-il?
אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש | 11 |
Les eaux des lacs s’évanouissent, Les fleuves tarissent et se dessèchent;
ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם | 12 |
Ainsi l’homme se couche et ne se relèvera plus, Il ne se réveillera pas tant que les cieux subsisteront, Il ne sortira pas de son sommeil.
מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol ) | 13 |
Oh! Si tu voulais me cacher dans le séjour des morts, M’y tenir à couvert jusqu’à ce que ta colère fût passée, Et me fixer un terme auquel tu te souviendras de moi! (Sheol )
אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי | 14 |
Si l’homme une fois mort pouvait revivre, J’aurais de l’espoir tout le temps de mes souffrances, Jusqu’à ce que mon état vînt à changer.
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף | 15 |
Tu appellerais alors, et je te répondrais, Tu languirais après l’ouvrage de tes mains.
כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי | 16 |
Mais aujourd’hui tu comptes mes pas, Tu as l’œil sur mes péchés;
חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני | 17 |
Mes transgressions sont scellées en un faisceau, Et tu imagines des iniquités à ma charge.
ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו | 18 |
La montagne s’écroule et périt, Le rocher disparaît de sa place,
אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת | 19 |
La pierre est broyée par les eaux, Et la terre emportée par leur courant; Ainsi tu détruis l’espérance de l’homme.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו | 20 |
Tu es sans cesse à l’assaillir, et il s’en va; Tu le défigures, puis tu le renvoies.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו | 21 |
Que ses fils soient honorés, il n’en sait rien; Qu’ils soient dans l’abaissement, il l’ignore.
אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל | 22 |
C’est pour lui seul qu’il éprouve de la douleur en son corps, C’est pour lui seul qu’il ressent de la tristesse en son âme.