איוב 14

1 אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז

Man, that is born of woman, Is of few days, and full of trouble.

2 כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד

He cometh forth as a flower, and is cut down; He fleeth also as a shadow, and continueth not.

3 אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך

And dost thou fix thine eyes upon such a one? And dost thou bring me into judgment with thee?

4 מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד

Who can produce a clean thing from an unclean? Not one.

5 אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר

Seeing that his days are determined, And the number of his months, with thee, And that thou hast appointed him bounds which he cannot pass,

6 שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו

O turn thine eyes from him, and let him rest, That he may enjoy, as a hireling, his day!

7 כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל

For there is hope for a tree, If it be cut down, that it will sprout again, And that its tender branches will not fail;

8 אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו

Though its root may have grown old in the earth, And though its trunk be dead upon the ground,

9 מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע

Through the scent of water it will bud, And put forth boughs, like a young plant.

10 וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו

But man dieth, and he is gone! Man expireth, and where is he?

11 אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש

The waters fail from the lake; And the stream wasteth and drieth up;

12 ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם

So man lieth down, and riseth not; Till the heavens be no more, he shall not awake, Nor be roused from his sleep.

13 מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585)

O that thou wouldst hide me in the under-world! That thou wouldst conceal me till thy wrath be past! That thou wouldst appoint me a time, and then remember me! (Sheol h7585)

14 אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי

If a man die, can he live again? All the days of my war-service would I wait, Till my change should come.

15 תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף

Thou wilt call, and I will answer thee; Thou wilt have compassion upon the work of thy hands!

16 כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי

But now thou numberest my steps; Thou watchest over my sins.

17 חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני

My transgression is sealed up in a bag; Yea, thou addest unto my iniquity.

18 ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו

As the mountain falling cometh to nought, And the rock is removed from its place;

19 אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת

As the waters wear away the stones, And the floods wash away the dust of the earth, So thou destroyest the hope of man.

20 תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו

Thou prevailest against him continually, and he perisheth; Thou changest his countenance, and sendest him away.

21 יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו

His sons come to honor, but he knoweth it not; Or they are brought low, but he perceiveth it not.

22 אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל

But his flesh shall have pain for itself alone; For itself alone shall his soul mourn.