< איוב 14 >

אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז 1
“Man, born of woman! Of few days, and full of trouble!
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד 2
As a flower he has gone forth, and is cut off, And he flees as a shadow and does not stand.
אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך 3
Also—on this You have opened Your eyes, and bring me into judgment with You.
מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד 4
Who gives a clean thing out of an unclean? Not one.
אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר 5
If his days are determined, The number of his months [are] with You, You have made his limit, And he does not pass over;
שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו 6
Look away from off him that he may cease, Until he enjoy as a hired worker his day.
כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל 7
For there is hope for a tree, if it is cut down, That it changes again, That its tender branch does not cease.
אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו 8
If its root becomes old in the earth, And its stem dies in the dust,
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע 9
From the fragrance of water it flourishes, And has made a crop as a plant.
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו 10
And a man dies, and becomes weak, And man expires, and where [is] he?
אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש 11
Waters have gone away from a sea, And a river becomes waste and dry.
ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם 12
And man has lain down, and does not rise, Until the wearing out of the heavens they do not awaken, Nor are roused from their sleep.
מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585) 13
O that You would conceal me in Sheol, Hide me until the turning of Your anger, Set a limit for me, and remember me. (Sheol h7585)
אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי 14
If a man dies—does he revive? All [the] days of my warfare I wait, until my change comes.
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף 15
You call, and I answer You; To the work of Your hands You have desire.
כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי 16
But now, You number my steps, You do not watch over my sin.
חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני 17
My transgression [is] sealed up in a bag, and You sew up my iniquity.
ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו 18
And yet, a falling mountain wastes away, and a rock is removed from its place.
אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת 19
Waters have worn away stones, Their outpourings wash away the dust of earth, And You have destroyed the hope of man.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו 20
You prevail [over] him forever, and he goes, He is changing his countenance, And You send him away.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו 21
His sons are honored, and he does not know; And they are little, and he does not attend to them.
אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל 22
Only—his flesh is pained for him, And his soul mourns for him.”

< איוב 14 >