איוב 14
| אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז | 1 |
Man [that is] born of a woman [is] of few days, and full of trouble.
| כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד | 2 |
He cometh forth like a flower, and is cut down: he fleeth also as a shadow, and continueth not.
| אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך | 3 |
And dost thou open thine eyes upon such an one, and bringest me into judgment with thee?
| מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד | 4 |
Who can bring a clean [thing] out of an unclean? not one.
| אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר | 5 |
Seeing his days [are] determined, the number of his months [are] with thee, thou hast appointed his bounds that he cannot pass;
| שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו | 6 |
Turn from him, that he may rest, till he shall accomplish, as an hireling, his day.
| כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל | 7 |
For there is hope of a tree, if it be cut down, that it will sprout again, and that the tender branch thereof will not cease.
| אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו | 8 |
Though the root thereof wax old in the earth, and the stock thereof die in the ground;
| מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע | 9 |
[Yet] through the scent of water it will bud, and bring forth boughs like a plant.
| וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו | 10 |
But man dieth, and wasteth away: yea, man giveth up the ghost, and where [is] he?
| אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש | 11 |
[As] the waters fail from the sea, and the flood decayeth and drieth up:
| ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם | 12 |
So man lieth down, and riseth not: till the heavens [be] no more, they shall not awake, nor be raised out of their sleep.
| מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585) | 13 |
O that thou wouldest hide me in the grave, that thou wouldest keep me secret, until thy wrath be past, that thou wouldest appoint me a set time, and remember me! (Sheol h7585)
| אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי | 14 |
If a man die, shall he live [again]? all the days of my appointed time will I wait, till my change come.
| תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף | 15 |
Thou shalt call, and I will answer thee: thou wilt have a desire to the work of thine hands.
| כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי | 16 |
For now thou numberest my steps: dost thou not watch over my sin?
| חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני | 17 |
My transgression [is] sealed up in a bag, and thou sewest up mine iniquity.
| ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו | 18 |
And surely the mountain falling cometh to nought, and the rock is removed out of his place.
| אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת | 19 |
The waters wear the stones: thou washest away the things which grow [out] of the dust of the earth; and thou destroyest the hope of man.
| תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו | 20 |
Thou prevailest for ever against him, and he passeth: thou changest his countenance, and sendest him away.
| יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו | 21 |
His sons come to honour, and he knoweth [it] not; and they are brought low, but he perceiveth [it] not of them.
| אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל | 22 |
But his flesh upon him shall have pain, and his soul within him shall mourn.
