< איוב 14 >
אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז | 1 |
Life is short and full of trouble,
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד | 2 |
like a flower that blooms and withers, like a passing shadow that soon disappears.
אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך | 3 |
Do you even notice me, God, and why do you have to drag me to court?
מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד | 4 |
Who can bring something clean of what is unclean? No one.
אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר | 5 |
You have determined how long we shall live—the number of months, a time limit on our lives.
שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו | 6 |
So leave us alone and give us some peace—so like a laborer we could enjoy a few hours of rest at the end of the day.
כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל | 7 |
Even a tree that's cut down has the hope of sprouting again, of sending up shoots and continuing to live.
אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו | 8 |
Even though its roots grow old in the earth, and its stump dies in the ground,
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע | 9 |
just a trickle of water will make it bud and grow branches like a young plant.
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו | 10 |
But human beings die, their strength dwindles away; they perish, and where are they then?
אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש | 11 |
Like water evaporating from a lake and a river that dries up and disappears,
ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם | 12 |
so human beings lie down and don't get up again. Until the heavens cease to exist they will not awake from their sleep.
מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol ) | 13 |
I wish you would hide me in Sheol; conceal me there until your anger is gone. Set a definite time for me there, and remember me! (Sheol )
אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי | 14 |
Will the dead live again? Then I would have hope through all my time of trouble until my release comes.
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף | 15 |
You would call and I would answer you; you would long for me, the being that you made.
כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי | 16 |
Then you would look after me and wouldn't be watching me to see if I sinned.
חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני | 17 |
My sins would be sealed up in a bag and you would cover my guilt.
ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו | 18 |
But just as the mountains crumble and fall, and the rocks tumble down;
אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת | 19 |
as water wears away the stones, as floods wash away the soil, so you destroy the hope people have.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו | 20 |
You continually overpower them and they pass away; you distort their faces in death and send them away.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו | 21 |
Their children may become important or fall from their positions, but they don't know or see any of this.
אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל | 22 |
As people die they only know their own pain and are sad for themselves.”