< איוב 14 >
אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז | 1 |
Man born of a woman, living for a short time, is filled with many miseries.
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד | 2 |
Who cometh forth like a flower, and is destroyed, and fleeth as a shadow, and never continueth in the same state.
אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך | 3 |
And dost thou think it meet to open thy eyes upon such an one, and to bring him into judgment with thee?
מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד | 4 |
Who can make him clean that is conceived of unclean seed? is it not thou who only art?
אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר | 5 |
The days of man are short, and the number of his months is with thee: thou hast appointed his bounds which cannot be passed.
שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו | 6 |
Depart a little from him, that he may rest, until his wished for day come, as that of the hireling.
כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל | 7 |
A tree hath hope: if it be cut, it groweth green again, and the boughs thereof sprout.
אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו | 8 |
If its root be old in the earth, and its stock be dead in the dust:
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע | 9 |
At the scent of water, it shall spring, and bring forth leaves, as when it was first planted.
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו | 10 |
But man when he shall be dead, and stripped and consumed, I pray you where is he?
אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש | 11 |
As if the waters should depart out of the sea, and an emptied river should be dried up:
ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם | 12 |
So man when he is fallen asleep shall not rise again; till the heavens be broken, he shall not awake, nor rise up out of his sleep.
מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol ) | 13 |
Who will grant me this, that thou mayst protect me in hell, and hide me till thy wrath pass, and appoint me a. time when thou wilt remember me? (Sheol )
אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי | 14 |
Shall man that is dead, thinkest thou, live again? all the days in which I am now in warfare, I expect until my change come.
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף | 15 |
Thou shalt call me, and I will answer thee: to the work of thy hands thou shalt reach out thy right hand.
כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי | 16 |
Thou indeed hast numbered my steps, but spare my sins.
חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני | 17 |
Thou hast sealed up my offences as it were in a bag, but hast cured my iniquity.
ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו | 18 |
A mountain falling cometh to nought, and a rock is removed out of its place.
אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת | 19 |
Waters wear away the stones, and with inundation the ground by little and little is washed away: so in like manner thou shalt destroy man.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו | 20 |
Thou hast strengthened him for a little while, that he may pass away for ever: thou shalt change his face, and shalt send him away.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו | 21 |
Whether his children come to honour or dishonour, he shall not understand.
אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל | 22 |
But yet his flesh, while he shall live, shall have pain, and his soul shall mourn over him.