< איוב 14 >
אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז | 1 |
人为妇人所生, 日子短少,多有患难;
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד | 2 |
出来如花,又被割下, 飞去如影,不能存留。
אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך | 3 |
这样的人你岂睁眼看他吗? 又叫我来受审吗?
מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד | 4 |
谁能使洁净之物出于污秽之中呢? 无论谁也不能!
אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר | 5 |
人的日子既然限定, 他的月数在你那里, 你也派定他的界限,使他不能越过,
שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו | 6 |
便求你转眼不看他,使他得歇息, 直等他像雇工人完毕他的日子。
כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל | 7 |
树若被砍下, 还可指望发芽, 嫩枝生长不息;
אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו | 8 |
其根虽然衰老在地里, 干也死在土中,
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע | 9 |
及至得了水气,还要发芽, 又长枝条,像新栽的树一样。
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו | 10 |
但人死亡而消灭; 他气绝,竟在何处呢?
אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש | 11 |
海中的水绝尽, 江河消散干涸。
ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם | 12 |
人也是如此,躺下不再起来, 等到天没有了,仍不得复醒, 也不得从睡中唤醒。
מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol ) | 13 |
惟愿你把我藏在阴间, 存于隐密处,等你的忿怒过去; 愿你为我定了日期,记念我。 (Sheol )
אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי | 14 |
人若死了岂能再活呢? 我只要在我一切争战的日子, 等我被释放的时候来到。
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף | 15 |
你呼叫,我便回答; 你手所做的,你必羡慕。
כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי | 16 |
但如今你数点我的脚步, 岂不窥察我的罪过吗?
חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני | 17 |
我的过犯被你封在囊中, 也缝严了我的罪孽。
ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו | 18 |
山崩变为无有; 磐石挪开原处。
אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת | 19 |
水流消磨石头, 所流溢的洗去地上的尘土; 你也照样灭绝人的指望。
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו | 20 |
你攻击人常常得胜,使他去世; 你改变他的容貌,叫他往而不回。
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו | 21 |
他儿子得尊荣,他也不知道, 降为卑,他也不觉得。
אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל | 22 |
但知身上疼痛, 心中悲哀。