איוב 13
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה | 1 |
Se, alt sammen har mitt øie sett, mitt øre hørt og merket sig.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם | 2 |
Det I vet, vet også jeg; jeg står ikke tilbake for eder.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ | 3 |
Men jeg vil tale til den Allmektige, og jeg har lyst til å rettferdiggjøre mig for Gud.
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם | 4 |
Men I spinner løgn sammen, I er alle dårlige læger.
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה | 5 |
Gid I vilde tie stille! Det skulde bli regnet eder til visdom.
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו | 6 |
Hør nu på min tilrettevisning og merk på refselsene fra mine leber!
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה | 7 |
Vil I tale urett til forsvar for Gud, og vil I til hans forsvar tale svik?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון | 8 |
Vil I ta hans parti, eller vil I være sakførere for Gud?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו | 9 |
Vil det gå eder godt når han ransaker eder, eller vil I narre ham, som en narrer et menneske?
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון | 10 |
Han vil tukte eder, om I i lønndom tar parti for ham.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם | 11 |
Vil ikke hans høihet forferde eder, og redselen for ham falle over eder?
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם | 12 |
Eders tankesprog er askesprog; eders skanser blir til skanser av ler.
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה | 13 |
Ti, la mig være, så jeg kan tale, så får det komme over mig hvad det vil!
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי | 14 |
Hvorfor skulde jeg bære mitt kjøtt mellem mine tenner? Jeg vil legge mitt liv i min hånd.
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח | 15 |
Se, han vil drepe mig - jeg venter på ham; jeg vil bare rettferdiggjøre mine veier for hans åsyn.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא | 16 |
Også det skal bli mig til frelse; for ingen gudløs kommer for hans åsyn.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם | 17 |
Hør da nøie på mitt ord og la min forklaring trenge inn i eders ører!
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק | 18 |
Se, jeg har saken i orden; jeg vet jeg skal få rett.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע | 19 |
Hvem er den som vil gå i rette med mig? Ja, da vil jeg tie og opgi ånden.
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר | 20 |
Bare to ting må du ikke gjøre mot mig, da skal jeg ikke skjule mig for ditt åsyn:
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני | 21 |
Ta din hånd bort fra mig, og la ikke dine redsler forferde mig!
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני | 22 |
Så kall da, og jeg skal svare; eller la mig tale, og svar du mig!
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני | 23 |
Hvor mange misgjerninger og synder har jeg? La mig få vite min brøde og min synd!
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך | 24 |
Hvorfor skjuler du ditt åsyn og holder mig for din fiende?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף | 25 |
Vil du skremme et bortblåst blad og forfølge det tørre strå? -
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי | 26 |
siden du idømmer mig så hårde lidelser og lar mig arve min ungdoms misgjerninger
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה | 27 |
og setter mine føtter i stokken og vokter på alle mine veier og drar en ring om mine fotsåler,
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש | 28 |
og dette gjør du mot en som tæres bort som makk-ett tre, som et klædebon møllet har ett.
