איוב 13
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה | 1 |
Siehe, dies alles hat mein Auge gesehen, mein Ohr gehört und sich gemerkt;
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם | 2 |
was ihr wisset, weiß ich auch; ich stehe nicht hinter euch zurück.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ | 3 |
Doch will ich nun zum Allmächtigen reden; mit Gott zu rechten, gelüstet mich.
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם | 4 |
Ihr streicht ja doch nur Lügenpflaster und seid nichts als Quacksalber.
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה | 5 |
O daß ihr doch schweigen könntet, das würde euch als Weisheit angerechnet!
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו | 6 |
So höret nun meine Rechtfertigung und achtet auf die Verteidigung meiner Lippen!
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה | 7 |
Wollt ihr Gott zuliebe Unrechtes reden und zu seinen Gunsten lügen?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון | 8 |
Wollt ihr seine Person ansehen oder Gottes Sachwalter spielen?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו | 9 |
Würde es gut sein, wenn er euch erforschte? Könnt ihr ihn täuschen, wie man Menschen täuscht?
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון | 10 |
Nein, strafen wird er euch, wenn ihr im Geheimen die Person ansehet!
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם | 11 |
Wird nicht seine Majestät euch schrecken und seine Furcht euch überfallen?
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם | 12 |
Eure Denksprüche sind Aschensprüche, und eure Schutzwehren sind von Lehm.
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה | 13 |
Schweiget vor mir und laßt mich reden; es gehe über mich, was da wolle!
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי | 14 |
Warum sollte ich mein Fleisch in meine Zähne nehmen und mein Leben in meine Hand legen?
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח | 15 |
Siehe, er soll mich töten; ich habe keine Hoffnung; nur will ich meine Wege ihm ins Angesicht verteidigen.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא | 16 |
Auch das schon wird mir zur Rettung dienen; denn kein Gottloser kommt vor ihn.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם | 17 |
Höret, höret meine Rede, und meine Erklärung dringe in eure Ohren!
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק | 18 |
Gebt acht, ich habe die Verteidigung gerüstet, ich weiß, daß ich Recht bekommen werde.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע | 19 |
Wer will noch mit mir rechten? Denn dann wollte ich verstummen und verscheiden.
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר | 20 |
Nur zweierlei tue nicht an mir, dann will ich mich vor deinem Angesicht nicht verbergen:
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני | 21 |
Tue deine Hand von mir und erschrecke mich nicht mit deiner Furcht!
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני | 22 |
Dann rufe Du, und ich will antworten, oder ich will reden, und Du erwidere mir!
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני | 23 |
Wie groß ist meine Sündenschuld? Tue mir meine Übertretungen und Missetaten kund!
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך | 24 |
Warum verbirgst du dein Angesicht und hältst mich für deinen Feind?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף | 25 |
Verscheuchst du ein verwehtes Blatt und verfolgst einen dürren Halm?
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי | 26 |
Denn du verschreibst mir Bitteres und lässest mich erben die Sünden meiner Jugend;
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה | 27 |
du legst meine Füße in den Stock und lauerst auf alle meine Schritte und zeichnest dir meine Fußspuren auf,
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש | 28 |
da ich doch wie Moder vergehe, wie ein Kleid, das die Motten fressen!
