איוב 13
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה | 1 |
Voici, mon œil a vu tout cela, Mon oreille l’a entendu et y a pris garde.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם | 2 |
Ce que vous savez, je le sais aussi, Je ne vous suis point inférieur.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ | 3 |
Mais je veux parler au Tout-Puissant, Je veux plaider ma cause devant Dieu;
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם | 4 |
Car vous, vous n’imaginez que des faussetés, Vous êtes tous des médecins de néant.
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה | 5 |
Que n’avez-vous gardé le silence? Vous auriez passé pour avoir de la sagesse.
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו | 6 |
Écoutez, je vous prie, ma défense, Et soyez attentifs à la réplique de mes lèvres.
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה | 7 |
Direz-vous en faveur de Dieu ce qui est injuste, Et pour le soutenir alléguerez-vous des faussetés?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון | 8 |
Voulez-vous avoir égard à sa personne? Voulez-vous plaider pour Dieu?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו | 9 |
S’il vous sonde, vous approuvera-t-il? Ou le tromperez-vous comme on trompe un homme?
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון | 10 |
Certainement il vous condamnera, Si vous n’agissez en secret que par égard pour sa personne.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם | 11 |
Sa majesté ne vous épouvantera-t-elle pas? Sa terreur ne tombera-t-elle pas sur vous?
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם | 12 |
Vos sentences sont des sentences de cendre, Vos retranchements sont des retranchements de boue.
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה | 13 |
Taisez-vous, laissez-moi, je veux parler! Il m’en arrivera ce qu’il pourra.
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי | 14 |
Pourquoi saisirais-je ma chair entre les dents? J’exposerai plutôt ma vie.
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח | 15 |
Voici, il me tuera; je n’ai rien à espérer; Mais devant lui je défendrai ma conduite.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא | 16 |
Cela même peut servir à mon salut, Car un impie n’ose paraître en sa présence.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם | 17 |
Écoutez, écoutez mes paroles, Prêtez l’oreille à ce que je vais dire.
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק | 18 |
Me voici prêt à plaider ma cause; Je sais que j’ai raison.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע | 19 |
Quelqu’un disputera-t-il contre moi? Alors je me tais, et je veux mourir.
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר | 20 |
Seulement, accorde-moi deux choses Et je ne me cacherai pas loin de ta face:
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני | 21 |
Retire ta main de dessus moi, Et que tes terreurs ne me troublent plus.
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני | 22 |
Puis appelle, et je répondrai, Ou si je parle, réponds-moi!
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני | 23 |
Quel est le nombre de mes iniquités et de mes péchés? Fais-moi connaître mes transgressions et mes péchés.
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך | 24 |
Pourquoi caches-tu ton visage, Et me prends-tu pour ton ennemi?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף | 25 |
Veux-tu frapper une feuille agitée? Veux-tu poursuivre une paille desséchée?
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי | 26 |
Pourquoi m’infliger d’amères souffrances, Me punir pour des fautes de jeunesse?
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה | 27 |
Pourquoi mettre mes pieds dans les ceps, Surveiller tous mes mouvements, Tracer une limite à mes pas,
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש | 28 |
Quand mon corps tombe en pourriture, Comme un vêtement que dévore la teigne?
