איוב 13

1 הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה

Lo! myn iye siy alle thingis, and myn eere herde; and Y vndurstood alle thingis.

2 כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם

Euene with youre kunnyng also Y kan, and Y am not lowere than ye.

3 אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ

But netheles Y schal speke to Almyyti God, and Y coueite to dispute with God;

4 ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם

and firste Y schewe you makeris of leesyng, and louyeris of weyward techyngis.

5 מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה

And `Y wolde that ye weren stille, that ye weren gessid to be wise men.

6 שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו

Therfor here ye my chastisyngis; and perseyue ye the doom of my lippis.

7 הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה

Whether God hath nede to youre leesyng, that ye speke gilis for hym?

8 הפניו תשאון אם-לאל תריבון

Whether ye taken his face, and enforsen to deme for God?

9 הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו

Ethir it schal plese hym, fro whom no thing mai be hid? Whether he as a man schal be disseyued with youre falsnessis?

10 הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון

He schal repreue you; for ye taken his face in hiddlis.

11 הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם

Anoon as he schal stire hym, he schal disturble you; and his drede schal falle on you.

12 זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם

Youre mynde schal be comparisound to aische; and youre nollis schulen be dryuun in to clei.

13 החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה

Be ye stille a litil, that Y speke, what euer thing the mynde hath schewid to me.

14 על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי

Whi to-rende Y my fleischis with my teeth, and bere my lijf in myn hondis?

15 הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח

Yhe, thouy God sleeth me, Y schal hope in hym; netheles Y schal preue my weies in his siyt.

16 גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא

And he schal be my sauyour; for whi ech ypocrite schal not come in his siyt.

17 שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם

Here ye my word, and perseyue ye with eeris derke and harde figuratif spechis.

18 הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק

Yf Y schal be demed, Y woot that Y schal be foundun iust.

19 מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע

Who is he that is demed with me? Come he; whi am Y stille, and am wastid?

20 אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר

Do thou not to me twei thingis oneli; and thanne Y schal not be hid fro thi face.

21 כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני

Make thin hond fer fro me; and thi drede make not me aferd.

22 וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני

Clepe thou me, and Y schal answere thee; ethir certis Y schal speke, and thou schalt answere me.

23 כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני

Hou grete synnes and wickidnessis haue Y? Schewe thou to me my felonyes, and trespassis.

24 למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך

Whi hidist thou thi face, and demest me thin enemy?

25 העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף

Thou schewist thi myyt ayens a leef, which is rauyschid with the wynd; and thou pursuest drye stobil.

26 כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי

For thou writist bitternessis ayens me; and wolt waste me with the synnes of my yong wexynge age.

27 ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה

Thou hast set my foot in a stok, and thou hast kept alle my pathis; and thou hast biholde the steppis of my feet.

28 והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש

And Y schal be wastid as rot, and as a cloth, which is etun of a mouyte.