< איוב 13 >
הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה | 1 |
Behold, mine eye has seen these things, and mine ear has heard [them].
כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם | 2 |
And I know all that you too know; and I have not less understanding than you.
אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ | 3 |
Nevertheless I will speak to the Lord, and I will reason before him, if he will.
ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם | 4 |
But you are all bad physicians, and healers of diseases.
מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה | 5 |
But would that you were silent, and it would be wisdom to you in the end.
שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו | 6 |
But hear you the reasoning of my mouth, and attend to the judgment of my lips.
הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה | 7 |
Do you not speak before the Lord, and utter deceit before him?
הפניו תשאון אם-לאל תריבון | 8 |
Or will you draw back? nay do, you yourselves be judges.
הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו | 9 |
For [it were] well if he would thoroughly search you: for though doing all things [in your power] you should attach yourselves to him,
הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון | 10 |
he will not reprove you at all the less: but if moreover you should secretly respect persons,
הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם | 11 |
shall not his whirlpool sweep you round, and terror from him fall upon you?
זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם | 12 |
And your glorying shall prove in the end to you like ashes, and your body [like a body] of clay.
החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה | 13 |
Be silent, that I may speak, and cease from [mine] anger,
על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי | 14 |
while I may take my flesh in my teeth, and put my life in my hand.
הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח | 15 |
Though the Mighty One should lay hand upon me, forasmuch as he has begun, verily I will speak, and plead before him.
גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא | 16 |
And this shall turn to me for salvation; for fraud shall have no entrance before him.
שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם | 17 |
Hear, hear you my words, for I will declare in your hearing.
הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק | 18 |
Behold, I am near my judgment: I know that I shall appear evidently just.
מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע | 19 |
For who is he that shall plead with me, that I should now be silent, and expire?
אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר | 20 |
But grant me two things: then I will not hide myself from your face.
כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני | 21 |
Withhold [your] hand from me: and let not your fear terrify me.
וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני | 22 |
Then shall you call, and I will listen to you: or you shall speak, and I will give you an answer.
כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני | 23 |
How many are my sins and my transgressions? teach me what they are.
למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך | 24 |
Therefore hide you yourself from me, and deem me your enemy?
העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף | 25 |
Will you be startled [at me], as [at] a leaf shaken by the wind? or will you set yourself against me as against grass borne upon the breeze?
כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי | 26 |
for you have written evil things against me, and you have compassed me with the sins of my youth.
ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה | 27 |
And you have placed my foot in the stocks; and you have watched all my works, and have penetrated my heels.
והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש | 28 |
[I am as] that which waxes old like a bottle, or like a moth-eaten garment.