איוב 13
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה | 1 |
Lo, mine eye has seen all this, mine ear has heard and understood it.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם | 2 |
What all of you know, the same do I know also: I am not inferior unto you.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ | 3 |
Surely I would speak to the Almighty, and I desire to reason with God.
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם | 4 |
But all of you are forgers of lies, all of you are all physicians of no value.
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה | 5 |
O that all of you would altogether hold your peace! and it should be your wisdom.
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו | 6 |
Hear now my reasoning, and hearken to the pleadings of my lips.
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה | 7 |
Will all of you speak wickedly for God? and talk deceitfully for him?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון | 8 |
Will all of you accept his person? will all of you contend for God?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו | 9 |
Is it good that he should search you out? or as one man mocks another, do all of you so mock him?
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון | 10 |
He will surely reprove you, if all of you do secretly accept persons.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם | 11 |
Shall not his excellency make you afraid? and his dread fall upon you?
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם | 12 |
Your remembrances are like unto ashes, your bodies to bodies of clay.
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה | 13 |
Hold your peace, let me alone, that I may speak, and let come on me what will.
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי | 14 |
Wherefore do I take my flesh in my teeth, and put my life in mine hand?
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח | 15 |
Though he slay me, yet will I trust in him: but I will maintain mine own ways before him.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא | 16 |
He also shall be my salvation: for an hypocrite shall not come before him.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם | 17 |
Hear diligently my speech, and my declaration with your ears.
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק | 18 |
Behold now, I have ordered my cause; I know that I shall be justified.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע | 19 |
Who is he that will plead with me? for now, if I hold my tongue, I shall give up the spirit.
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר | 20 |
Only do not two things unto me: then will I not hide myself from you.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני | 21 |
Withdraw your hand far from me: and let not your dread make me afraid.
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני | 22 |
Then call you, and I will answer: or let me speak, and answer you me.
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני | 23 |
How many are mine iniquities and sins? make me to know my transgression and my sin.
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך | 24 |
Wherefore hide you your face, and hold me for your enemy?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף | 25 |
Will you break a leaf driven back and forth? and will you pursue the dry stubble?
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי | 26 |
For you write bitter things against me, and make me to possess the iniquities of my youth.
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה | 27 |
You put my feet also in the stocks, and look narrowly unto all my paths; you set a print upon the heels of my feet.
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש | 28 |
And he, as a rotten thing, consumes, as a garment that is moth eaten.
