איוב 13

1 הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה

Lo, mine eye hath seen all [this], mine ear hath heard and understood it.

2 כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם

What ye know, I know also: I am not inferior to you.

3 אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ

But I will speak to the Almighty, and will find pleasure in reasoning with God;

4 ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם

For ye indeed are forgers of lies, ye are all physicians of no value.

5 מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה

Oh that ye would be altogether silent! and it would be your wisdom.

6 שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו

Hear now my defence, and hearken to the pleadings of my lips.

7 הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה

Will ye speak unrighteously for God? and for him speak deceit?

8 הפניו תשאון אם-לאל תריבון

Will ye accept his person? will ye contend for God?

9 הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו

Will it be well if he should search you out? or as one mocketh at a man, will ye mock at him?

10 הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון

He will certainly reprove you, if ye do secretly accept persons.

11 הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם

Shall not his excellency terrify you? and his dread fall upon you?

12 זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם

Your memorable sayings are proverbs of ashes, your bulwarks are bulwarks of mire.

13 החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה

Hold your peace from me, and I will speak, and let come on me what [will]!

14 על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי

Wherefore should I take my flesh in my teeth, and put my life in my hand?

15 הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח

Behold, if he slay me, yet would I trust in him; but I will defend mine own ways before him.

16 גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא

This also shall be my salvation, that a profane man shall not come before his face.

17 שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם

Hear attentively my speech and my declaration with your ears.

18 הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק

Behold now, I have ordered the cause; I know that I shall be justified.

19 מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע

Who is he that contendeth with me? For if I were silent now, I should expire.

20 אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר

Only do not two things unto me; then will I not hide myself from thee.

21 כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני

Withdraw thy hand far from me; and let not thy terror make me afraid:

22 וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני

Then call, and I will answer; or I will speak, and answer thou me.

23 כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני

How many are mine iniquities and sins? Make me to know my transgression and my sin.

24 למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך

Wherefore dost thou hide thy face, and countest me for thine enemy?

25 העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף

Wilt thou terrify a driven leaf? and wilt thou pursue dry stubble?

26 כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי

For thou writest bitter things against me, and makest me to possess the iniquities of my youth;

27 ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה

And thou puttest my feet in the stocks, and markest all my paths; thou settest a bound about the soles of my feet; —

28 והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש

One who, as a rotten thing consumeth, as a garment that the moth eateth.