< איוב 13 >

הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה 1
Behold, mine eye has seen these things, and mine ear has heard [them].
כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם 2
And I know all that ye too know; and I have not less understanding than you.
אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ 3
Nevertheless I will speak to the Lord, and I will reason before him, if he will.
ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם 4
But ye are all bad physicians, and healers of diseases.
מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה 5
But would that ye were silent, and it would be wisdom to you in the end.
שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו 6
But hear ye the reasoning of my mouth, and attend to the judgment of my lips.
הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה 7
Do ye not speak before the Lord, and utter deceit before him?
הפניו תשאון אם-לאל תריבון 8
Or will ye draw back? nay do, ye yourselves be judges.
הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו 9
For [it were] well if he would thoroughly search you: for though doing all things [in your power] ye should attach yourselves to him,
הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון 10
he will not reprove you at all the less: but if moreover ye should secretly respect persons,
הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם 11
shall not his whirlpool sweep you round, and terror from him fall upon you?
זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם 12
And your glorying shall prove in the end to you like ashes, and your body [like a body] of clay.
החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה 13
Be silent, that I may speak, and cease from [mine] anger,
על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי 14
while I may take my flesh in my teeth, and put my life in my hand.
הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח 15
Though the Mighty One should lay hand upon me, forasmuch as he has begun, verily I will speak, and plead before him.
גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא 16
And this shall turn to me for salvation; for fraud shall have no entrance before him.
שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם 17
Hear, hear ye my words, for I will declare in your hearing.
הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק 18
Behold, I am near my judgment: I know that I shall appear evidently just.
מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע 19
For who is he that shall plead with me, that I should now be silent, and expire?
אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר 20
But grant me two things: then I will not hide myself from thy face.
כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני 21
Withhold [thine] hand from me: and let not thy fear terrify me.
וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני 22
Then shalt thou call, and I will hearken to thee: or thou shalt speak, and I will give thee an answer.
כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני 23
How many are my sins and my transgressions? teach me what they are.
למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך 24
Wherefore hidest thou thyself from me, and deemest me thine enemy?
העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף 25
Wilt thou be startled [at me], as [at] a leaf shaken by the wind? or wilt thou set thyself against me as against grass borne upon the breeze?
כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי 26
for thou hast written evil things against me, and thou hast compassed me with the sins of my youth.
ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה 27
And thou hast placed my foot in the stocks; and thou hast watched all my works, and hast penetrated my heels.
והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש 28
[I am as] that which waxes old like a bottle, or like a moth-eaten garment.

< איוב 13 >