איוב 13
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה | 1 |
“Indeed, my eyes have seen all this; my ears have heard and understood.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם | 2 |
What you know, I also know; I am not inferior to you.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ | 3 |
Yet I desire to speak to the Almighty and argue my case before God.
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם | 4 |
You, however, smear with lies; you are all worthless physicians.
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה | 5 |
If only you would remain silent; for that would be your wisdom!
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו | 6 |
Hear now my argument, and listen to the plea of my lips.
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה | 7 |
Will you speak wickedly on God’s behalf or speak deceitfully for Him?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון | 8 |
Would you show Him partiality or argue in His defense?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו | 9 |
Would it be well when He examined you? Could you deceive Him like a man?
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון | 10 |
Surely He would rebuke you if you secretly showed partiality.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם | 11 |
Would His majesty not terrify you? Would the dread of Him not fall upon you?
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם | 12 |
Your maxims are proverbs of ashes; your defenses are defenses of clay.
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה | 13 |
Be silent, and I will speak. Then let come to me what may.
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי | 14 |
Why do I put myself at risk and take my life in my own hands?
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח | 15 |
Though He slay me, I will hope in Him. I will still defend my ways to His face.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא | 16 |
Moreover, this will be my salvation, for no godless man can appear before Him.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם | 17 |
Listen carefully to my words; let my declaration ring in your ears.
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק | 18 |
Behold, now that I have prepared my case, I know that I will be vindicated.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע | 19 |
Can anyone indict me? If so, I will be silent and die.
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר | 20 |
Only grant these two things to me, so that I need not hide from You:
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני | 21 |
Withdraw Your hand from me, and do not let Your terror frighten me.
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני | 22 |
Then call me, and I will answer, or let me speak, and You can reply.
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני | 23 |
How many are my iniquities and sins? Reveal to me my transgression and sin.
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך | 24 |
Why do You hide Your face and consider me as Your enemy?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף | 25 |
Would You frighten a windblown leaf? Would You chase after dry chaff?
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי | 26 |
For You record bitter accusations against me and bequeath to me the iniquities of my youth.
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה | 27 |
You put my feet in the stocks and stand watch over all my paths; You set a limit for the soles of my feet.
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש | 28 |
So man wastes away like something rotten, like a moth-eaten garment.
