איוב 13
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה | 1 |
Aj, všecko to vidělo oko mé, slyšelo ucho mé, a srozumělo tomu.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם | 2 |
Jakož vy znáte to, znám i já, nejsem zpozdilejší než vy.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ | 3 |
Jistě žeť já s Všemohoucím mluviti, a s Bohem silným o svou při jednati budu.
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם | 4 |
Nebo vy jste skladatelé lži, a lékaři marní všickni vy.
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה | 5 |
Ó kdybyste aspoň mlčeli, a bylo by vám to za moudrost.
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו | 6 |
Slyštež medle odpory mé, a důvodů rtů mých pozorujte.
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה | 7 |
Zdali zastávajíce Boha silného, mluviti máte nepravost? Aneb za něho mluviti máte lest?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון | 8 |
Zdaliž osobu jeho přijímati budete, a o Boha silného se zasazovati?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו | 9 |
Zdaž vám to k dobrému bude, když na průbu vezme vás, že jakož člověk oklamán bývá, oklamati jej chcete?
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון | 10 |
V pravdě žeť vám přísně domlouvati bude, budete-li povrchně osoby jeho šetřiti.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם | 11 |
Což ani důstojnost jeho vás nepředěšuje, ani strach jeho nepřikvačuje vás?
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם | 12 |
Všecka vzácnost vaše podobná jest popelu, a hromadám bláta vyvýšení vaše.
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה | 13 |
Postrptež mne, nechať já mluvím, přiď na mne cokoli.
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי | 14 |
Pročež bych trhati měl maso své zuby svými, a duši svou klásti v ruku svou?
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח | 15 |
By mne i zabil, což bych v něho nedoufal? A však cesty své před oblíčej jeho předložím.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא | 16 |
Onť sám jest spasení mé; nebo před oblíčej jeho pokrytec nepřijde.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם | 17 |
Poslouchejte pilně řeči mé, a zprávu mou pusťte v uši své.
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק | 18 |
Aj, jižť začínám pře své vésti, vím, že zůstanu spravedliv.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע | 19 |
Kdo jest, ješto by mi odpíral, tak abych nyní umlknouti a umříti musil?
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר | 20 |
Toliko té dvoji věci, ó Bože, nečiň mi, a tehdy před tváří tvou nebudu se skrývati:
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני | 21 |
Ruku svou vzdal ode mne, a hrůza tvá nechť mne neděsí.
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני | 22 |
Zatím povolej mne, a buduť odpovídati; aneb nechať já mluvím, a odpovídej mi.
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני | 23 |
Jak mnoho jest mých nepravostí a hříchů? Přestoupení mé a hřích můj ukaž mi.
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך | 24 |
Proč tvář svou skrýváš, a pokládáš mne sobě za nepřítele?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף | 25 |
Zdaliž list větrem se zmítající potříti chceš, a stéblo suché stihati budeš?
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי | 26 |
Že zapisuješ proti mně hořkosti, a dáváš mi v dědictví nepravosti mladosti mé,
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה | 27 |
A dáváš do klady nohy mé, a šetříš všech stezek mých, na paty noh mých našlapuješ;
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש | 28 |
Ješto člověk jako hnis kazí se, a jako roucho, kteréž jí mol.
