ויען איוב ויאמר | 1 |
וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃ |
אמנם כי אתם-עם ועמכם תמות חכמה | 2 |
אׇמְנָם כִּי אַתֶּם־עָם וְעִמָּכֶם תָּמוּת חׇכְמָֽה׃ |
גם-לי לבב כמוכם--לא-נפל אנכי מכם ואת-מי-אין כמו-אלה | 3 |
גַּם־לִי לֵבָב ׀ כְּֽמוֹכֶם לֹא־נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם וְאֶת־מִי־אֵין כְּמוֹ־אֵֽלֶּה׃ |
שחק לרעהו אהיה--קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים | 4 |
שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ ׀ אֶהְיֶה קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַֽיַּעֲנֵהוּ שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִֽים׃ |
לפיד בוז לעשתות שאנן-- נכון למועדי רגל | 5 |
לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָֽגֶל׃ |
ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל-- לאשר הביא אלוה בידו | 6 |
יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים ׀ לְשֹׁדְדִים וּֽבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדֽוֹ׃ |
ואולם--שאל-נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד-לך | 7 |
וְֽאוּלָם שְׁאַל־נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד־לָֽךְ׃ |
או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים | 8 |
אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּֽם׃ |
מי לא-ידע בכל-אלה כי יד-יהוה עשתה זאת | 9 |
מִי לֹא־יָדַע בְּכׇל־אֵלֶּה כִּי יַד־יְהֹוָה עָשְׂתָה זֹּֽאת׃ |
אשר בידו נפש כל-חי ורוח כל-בשר-איש | 10 |
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כׇּל־חָי וְרוּחַ כׇּל־בְּשַׂר־אִֽישׁ׃ |
הלא-אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם-לו | 11 |
הֲלֹא־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם־לֽוֹ׃ |
בישישים חכמה וארך ימים תבונה | 12 |
בִּישִׁישִׁים חׇכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָֽה׃ |
עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה | 13 |
עִמּוֹ חׇכְמָה וּגְבוּרָה לוֹ עֵצָה וּתְבוּנָֽה׃ |
הן יהרוס ולא יבנה יסגר על-איש ולא יפתח | 14 |
הֵן יַהֲרוֹס וְלֹא יִבָּנֶה יִסְגֹּר עַל־אִישׁ וְלֹא יִפָּתֵֽחַ׃ |
הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ | 15 |
הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ וִישַׁלְּחֵם וְיַהַפְכוּ אָֽרֶץ׃ |
עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה | 16 |
עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּֽה׃ |
מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל | 17 |
מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל וְֽשֹׁפְטִים יְהוֹלֵֽל׃ |
מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם | 18 |
מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמׇתְנֵיהֶֽם׃ |
מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף | 19 |
מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל וְאֵתָנִים יְסַלֵּֽף׃ |
מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח | 20 |
מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּֽח׃ |
שופך בוז על-נדיבים ומזיח אפיקים רפה | 21 |
שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל־נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּֽה׃ |
מגלה עמקות מני-חשך ויצא לאור צלמות | 22 |
מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי־חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָֽוֶת׃ |
משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם | 23 |
מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַֽיְאַבְּדֵם שֹׁטֵחַ לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵֽם׃ |
מסיר--לב ראשי עם-הארץ ויתעם בתהו לא-דרך | 24 |
מֵסִיר לֵב רָאשֵׁי עַם־הָאָרֶץ וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃ |
ימששו-חשך ולא-אור ויתעם כשכור | 25 |
יְמַֽשְׁשׁוּ־חֹשֶׁךְ וְלֹא־אוֹר וַיַּתְעֵם כַּשִּׁכּֽוֹר׃ |