< איוב 12 >

ויען איוב ויאמר 1
Da antwortete Hiob und sprach:
אמנם כי אתם-עם ועמכם תמות חכמה 2
Ja, ihr seid die Leute; mit euch wird die Weisheit sterben!
גם-לי לבב כמוכם--לא-נפל אנכי מכם ואת-מי-אין כמו-אלה 3
Ich habe so wohl ein Herz als ihr und bin nicht geringer denn ihr; und wer ist, der solches nicht wisse?
שחק לרעהו אהיה--קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים 4
Wer von seinem Nächsten verlachet wird, der wird Gott anrufen, der wird ihn erhören. Der Gerechte und Fromme muß verlachet sein
לפיד בוז לעשתות שאנן-- נכון למועדי רגל 5
und ist ein verachtet Lichtlein vor den Gedanken der Stolzen, stehet aber, daß sie sich dran ärgern.
ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל-- לאשר הביא אלוה בידו 6
Der Verstörer Hütten haben die Fülle und toben wider Gott türstiglich, wiewohl es ihnen Gott in ihre Hände gegeben hat.
ואולם--שאל-נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד-לך 7
Frage doch das Vieh, das wird dich's lehren, und die Vögel unter dem Himmel, die werden dir's sagen.
או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים 8
Oder rede mit der Erde, die wird dich's lehren, und die Fische im Meer werden dir's erzählen.
מי לא-ידע בכל-אלה כי יד-יהוה עשתה זאת 9
Wer weiß solches alles nicht, daß des HERRN Hand das gemacht hat,
אשר בידו נפש כל-חי ורוח כל-בשר-איש 10
daß in seiner Hand ist die Seele alles des, das da lebet, und der Geist alles Fleisches eines jeglichen?
הלא-אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם-לו 11
Prüfet nicht das Ohr die Rede; und der Mund schmecket die Speise?
בישישים חכמה וארך ימים תבונה 12
Ja, bei den Großvätern ist die Weisheit und der Verstand bei den Alten.
עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה 13
Bei ihm ist Weisheit und Gewalt, Rat und Verstand.
הן יהרוס ולא יבנה יסגר על-איש ולא יפתח 14
Siehe, wenn er zerbricht, so hilft kein Bauen; wenn er jemand verschleußt, kann niemand aufmachen.
הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ 15
Siehe, wenn er das Wasser verschleußt, so wird's alles dürre; und wenn s ausläßt, so kehret es das Land um.
עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה 16
Er ist stark und führet es aus. Sein ist, der da irret, und der da verführet.
מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל 17
Er führet die Klugen wie einen Raub und machet die Richter toll.
מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם 18
Er löset auf der Könige Zwang und gürtet mit einem Gürtel ihre Lenden.
מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף 19
Er führet die Priester wie einen Raub und lässet es fehlen den Festen.
מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח 20
Er wendet weg die Lippen der Wahrhaftigen und nimmt weg die Sitten der Alten.
שופך בוז על-נדיבים ומזיח אפיקים רפה 21
Er schüttet Verachtung auf die Fürsten und macht den Bund der Gewaltigen los.
מגלה עמקות מני-חשך ויצא לאור צלמות 22
Er öffnet die finstern Gründe und bringet heraus das Dunkel an das Licht.
משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם 23
Er macht etliche zum großen Volk und bringet sie wieder um. Er breitet ein Volk aus und treibet es wieder weg.
מסיר--לב ראשי עם-הארץ ויתעם בתהו לא-דרך 24
Er nimmt weg den Mut der Obersten des Volks im Lande und macht sie irre auf einem Umwege, da kein Weg ist,
ימששו-חשך ולא-אור ויתעם כשכור 25
daß sie in der Finsternis tappen ohne Licht; und macht sie irre wie die Trunkenen.

< איוב 12 >