< איוב 12 >
Job reprit la parole et dit:
אמנם כי אתם-עם ועמכם תמות חכמה | 2 |
Sans doute, vous êtes l’humanité entière, et avec vous mourra la sagesse!
גם-לי לבב כמוכם--לא-נפל אנכי מכם ואת-מי-אין כמו-אלה | 3 |
Moi aussi, j’ai un cœur comme vous, je ne vous le cède en rien: qui ne, peut user d’arguments pareils?
שחק לרעהו אהיה--קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים | 4 |
Je suis la risée des amis, moi qui invoque Dieu et à qui il répond; le juste, l’homme intègre est un objet de dérision!
לפיד בוז לעשתות שאנן-- נכון למועדי רגל | 5 |
Mépris au malheur! pensent les heureux du monde, voilà ce qui est fait pour ceux dont le pied chancelle!
ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל-- לאשר הביא אלוה בידו | 6 |
Elles jouissent de la paix, les tentes des brigands; parfaite est la sécurité de ceux qui bravent le Tout-Puissant et ne reconnaissent d’autre dieu que leur force.
ואולם--שאל-נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד-לך | 7 |
Toutefois, interroge, de grâce, les bêtes pour qu’elles t’enseignent, les oiseaux du ciel pour qu’ils te mettent au courant.
או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים | 8 |
Ou bien adresse-toi à la terre pour qu’elle t’instruise, aux poissons de la mer pour qu’ils te donnent leur avis.
מי לא-ידע בכל-אלה כי יד-יהוה עשתה זאת | 9 |
Qui ne sait, parmi tous ces êtres, que la main de l’Eternel a tout fait?
אשר בידו נפש כל-חי ורוח כל-בשר-איש | 10 |
Il tient en sa main le souffle de tout vivant et l’esprit qui anime tout corps humain.
הלא-אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם-לו | 11 |
L’Oreille n’apprécie-t-elle pas les paroles, tout comme le palais déguste les aliments?
בישישים חכמה וארך ימים תבונה | 12 |
La sagesse est l’apanage des vieillards, les longs jours vont de pair avec la raison.
עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה | 13 |
C’Est chez lui que se rencontrent la sagesse et la puissance; à lui appartiennent le conseil et l’intelligence.
הן יהרוס ולא יבנה יסגר על-איש ולא יפתח | 14 |
Voyez, il démolit et personne ne peut rebâtir, il referme la porte sur un homme et personne ne peut l’ouvrir.
הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ | 15 |
Il arrête les eaux, et elles tarissent; il les déchaîne, et elles bouleversent la terre.
עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה | 16 |
Ses attributs sont la force et la sagesse; il est le maître de celui qui se fourvoie et du séducteur.
מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל | 17 |
Il fait marcher dans la démence les conseillers et livre les juges en proie à la folie.
מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם | 18 |
II dissout l’autorité des rois et fixe une ceinture autour de leurs reins.
מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף | 19 |
Il frappé d’insanité les prêtres et culbute les puissants.
מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח | 20 |
Il enlève la parole aux orateurs éprouvés et ôte le jugement aux vieillards.
שופך בוז על-נדיבים ומזיח אפיקים רפה | 21 |
II déverse la honte sur les nobles, et relâche la ceinture des vaillants.
מגלה עמקות מני-חשך ויצא לאור צלמות | 22 |
Du fond des ténèbres, il fait sortir au jour les choses cachées, et met en pleine lumière ce qui était couvert par l’ombre.
משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם | 23 |
Il grandit les nations, puis il les perd; il les laisse s’étendre, puis il les déporte.
מסיר--לב ראשי עם-הארץ ויתעם בתהו לא-דרך | 24 |
Il ôte l’intelligence aux chefs des nations et les laisse s’égarer dans des solitudes sans route;
ימששו-חשך ולא-אור ויתעם כשכור | 25 |
là, ils tâtonnent dans une obscurité qui ne laisse percer aucune lueur; et Dieu les fait tituber comme un ivrogne.