< איוב 12 >

ויען איוב ויאמר 1
Sotheli Joob answeride, and seide,
אמנם כי אתם-עם ועמכם תמות חכמה 2
Therfor ben ye men aloone, that wisdom dwelle with you?
גם-לי לבב כמוכם--לא-נפל אנכי מכם ואת-מי-אין כמו-אלה 3
And to me is an herte, as and to you, and Y am not lowere than ye; for who knowith not these thingis, whiche ye knowen?
שחק לרעהו אהיה--קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים 4
He that is scorned of his frend, as Y am, schal inwardli clepe God, and God schal here hym; for the symplenesse of a iust man is scorned.
לפיד בוז לעשתות שאנן-- נכון למועדי רגל 5
A laumpe is dispisid at the thouytis of riche men, and the laumpe is maad redi to a tyme ordeyned.
ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל-- לאשר הביא אלוה בידו 6
The tabernaclis of robberis ben plenteuouse, `ether ful of goodis; and boldli thei terren God to wraththe, whanne he hath youe alle thingis in to her hondis.
ואולם--שאל-נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד-לך 7
No wondur, ax thou beestis, and tho schulen teche thee; and axe thou volatilis of the eir, and tho schulen schewe to thee.
או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים 8
Speke thou to the erthe, and it schal answere thee; and the fischis of the see schulen telle tho thingis.
מי לא-ידע בכל-אלה כי יד-יהוה עשתה זאת 9
Who knowith not that the hond of the Lord made alle these thingis?
אשר בידו נפש כל-חי ורוח כל-בשר-איש 10
In whos hond the soule is of ech lyuynge thing, and the spirit, `that is, resonable soule, of ech fleisch of man.
הלא-אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם-לו 11
Whether the eere demeth not wordis, and the chekis of the etere demen sauour?
בישישים חכמה וארך ימים תבונה 12
Wisdom is in elde men, and prudence is in myche tyme.
עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה 13
Wisdom and strengthe is at God; he hath counsel and vndurstondyng.
הן יהרוס ולא יבנה יסגר על-איש ולא יפתח 14
If he distrieth, no man is that bildith; if he schittith in a man, `noon is that openith.
הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ 15
If he holdith togidere watris, alle thingis schulen be maad drie; if he sendith out tho watris, tho schulen distrie the erthe.
עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה 16
Strengthe and wisdom is at God; he knowith bothe hym that disseyueth and hym that is disseyued.
מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל 17
And he bryngith conselours in to a fonned eende, and iugis in to wondryng, ethir astonying.
מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם 18
He vnbindith the girdil of kyngis, and girdith her reynes with a coorde.
מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף 19
He ledith her prestis with out glorie, and he disseyueth the principal men, `ethir counselours;
מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח 20
and he chaungith the lippis of sothefast men, and takith awei the doctrine of elde men.
שופך בוז על-נדיבים ומזיח אפיקים רפה 21
He schedith out dispisyng on princes, and releeueth hem, that weren oppressid.
מגלה עמקות מני-חשך ויצא לאור צלמות 22
Which schewith depe thingis fro derknessis; and bryngith forth in to liyt the schadewe of deeth.
משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם 23
Which multiplieth folkis, and leesith hem, and restorith hem destried in to the hool.
מסיר--לב ראשי עם-הארץ ויתעם בתהו לא-דרך 24
Which chaungith the herte of princes of the puple of erthe; and disseyueth hem, that thei go in veyn out of the weie.
ימששו-חשך ולא-אור ויתעם כשכור 25
Thei schulen grope, as in derknessis, and not in liyt; and he schal make hem to erre as drunken men.

< איוב 12 >