< איוב 12 >
Sotheli Joob answeride, and seide,
אמנם כי אתם-עם ועמכם תמות חכמה | 2 |
Therfor ben ye men aloone, that wisdom dwelle with you?
גם-לי לבב כמוכם--לא-נפל אנכי מכם ואת-מי-אין כמו-אלה | 3 |
And to me is an herte, as and to you, and Y am not lowere than ye; for who knowith not these thingis, whiche ye knowen?
שחק לרעהו אהיה--קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים | 4 |
He that is scorned of his frend, as Y am, schal inwardli clepe God, and God schal here hym; for the symplenesse of a iust man is scorned.
לפיד בוז לעשתות שאנן-- נכון למועדי רגל | 5 |
A laumpe is dispisid at the thouytis of riche men, and the laumpe is maad redi to a tyme ordeyned.
ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל-- לאשר הביא אלוה בידו | 6 |
The tabernaclis of robberis ben plenteuouse, `ether ful of goodis; and boldli thei terren God to wraththe, whanne he hath youe alle thingis in to her hondis.
ואולם--שאל-נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד-לך | 7 |
No wondur, ax thou beestis, and tho schulen teche thee; and axe thou volatilis of the eir, and tho schulen schewe to thee.
או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים | 8 |
Speke thou to the erthe, and it schal answere thee; and the fischis of the see schulen telle tho thingis.
מי לא-ידע בכל-אלה כי יד-יהוה עשתה זאת | 9 |
Who knowith not that the hond of the Lord made alle these thingis?
אשר בידו נפש כל-חי ורוח כל-בשר-איש | 10 |
In whos hond the soule is of ech lyuynge thing, and the spirit, `that is, resonable soule, of ech fleisch of man.
הלא-אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם-לו | 11 |
Whether the eere demeth not wordis, and the chekis of the etere demen sauour?
בישישים חכמה וארך ימים תבונה | 12 |
Wisdom is in elde men, and prudence is in myche tyme.
עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה | 13 |
Wisdom and strengthe is at God; he hath counsel and vndurstondyng.
הן יהרוס ולא יבנה יסגר על-איש ולא יפתח | 14 |
If he distrieth, no man is that bildith; if he schittith in a man, `noon is that openith.
הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ | 15 |
If he holdith togidere watris, alle thingis schulen be maad drie; if he sendith out tho watris, tho schulen distrie the erthe.
עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה | 16 |
Strengthe and wisdom is at God; he knowith bothe hym that disseyueth and hym that is disseyued.
מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל | 17 |
And he bryngith conselours in to a fonned eende, and iugis in to wondryng, ethir astonying.
מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם | 18 |
He vnbindith the girdil of kyngis, and girdith her reynes with a coorde.
מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף | 19 |
He ledith her prestis with out glorie, and he disseyueth the principal men, `ethir counselours;
מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח | 20 |
and he chaungith the lippis of sothefast men, and takith awei the doctrine of elde men.
שופך בוז על-נדיבים ומזיח אפיקים רפה | 21 |
He schedith out dispisyng on princes, and releeueth hem, that weren oppressid.
מגלה עמקות מני-חשך ויצא לאור צלמות | 22 |
Which schewith depe thingis fro derknessis; and bryngith forth in to liyt the schadewe of deeth.
משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם | 23 |
Which multiplieth folkis, and leesith hem, and restorith hem destried in to the hool.
מסיר--לב ראשי עם-הארץ ויתעם בתהו לא-דרך | 24 |
Which chaungith the herte of princes of the puple of erthe; and disseyueth hem, that thei go in veyn out of the weie.
ימששו-חשך ולא-אור ויתעם כשכור | 25 |
Thei schulen grope, as in derknessis, and not in liyt; and he schal make hem to erre as drunken men.