ויען צפר הנעמתי ויאמר | 1 |
וַיַּעַן צֹפַר הַֽנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַֽר׃ |
הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק | 2 |
הֲרֹב דְּבָרִים לֹא יֵעָנֶה וְאִם־אִישׁ שְׂפָתַיִם יִצְדָּֽק׃ |
בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם | 3 |
בַּדֶּיךָ מְתִים יַחֲרִישׁוּ וַתִּלְעַג וְאֵין מַכְלִֽם׃ |
ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך | 4 |
וַתֹּאמֶר זַךְ לִקְחִי וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶֽיךָ׃ |
ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך | 5 |
וְֽאוּלָם מִֽי־יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּֽךְ׃ |
ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך | 6 |
וְיַגֶּד־לְךָ ׀ תַּעֲלֻמוֹת חׇכְמָה כִּֽי־כִפְלַיִם לְֽתוּשִׁיָּה וְדַע כִּֽי־יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַּ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃ |
החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא | 7 |
הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא אִם עַד־תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָֽא׃ |
גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע (Sheol h7585) | 8 |
גׇּבְהֵי שָׁמַיִם מַה־תִּפְעָל עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל מַה־תֵּדָֽע׃ (Sheol h7585) |
ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים | 9 |
אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי־יָֽם׃ |
אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו | 10 |
אִם־יַחֲלֹף וְיַסְגִּיר וְיַקְהִיל וּמִי יְשִׁיבֶֽנּוּ׃ |
כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן | 11 |
כִּי־הוּא יָדַע מְתֵי־שָׁוְא וַיַּרְא־אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָֽן׃ |
ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד | 12 |
וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵֽד׃ |
אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך | 13 |
אִם־אַתָּה הֲכִינוֹתָ לִבֶּךָ וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּֽיךָ׃ |
אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה | 14 |
אִם־אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ וְאַל־תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָֽה׃ |
כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא | 15 |
כִּי־אָז ׀ תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם וְהָיִיתָ מֻצָק וְלֹא תִירָֽא׃ |
כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר | 16 |
כִּֽי־אַתָּה עָמָל תִּשְׁכָּח כְּמַיִם עָבְרוּ תִזְכֹּֽר׃ |
ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה | 17 |
וּֽמִצׇּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד תָּעֻפָה כַּבֹּקֶר תִּהְיֶֽה׃ |
ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב | 18 |
וּֽבָטַחְתָּ כִּֽי־יֵשׁ תִּקְוָה וְחָפַרְתָּ לָבֶטַח תִּשְׁכָּֽב׃ |
ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים | 19 |
וְֽרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד וְחִלּוּ פָנֶיךָ רַבִּֽים׃ |
ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש | 20 |
וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם וְתִקְוָתָם מַֽפַּֽח־נָֽפֶשׁ׃ |