איוב 11
| ויען צפר הנעמתי ויאמר | 1 |
Dann antwortete Zophar aus Naama und sprach:
| הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק | 2 |
Soll dem Wortschwalle keine Antwort werden, und der Maulheld Recht behalten?
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם | 3 |
Dein Geschwätz sollte Männer zum Schweigen bringen? und höhnen wolltest du, ohne daß dich jemand beschämt?
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך | 4 |
Sagtest du doch: Meine Lehre ist lauter, und rein war ich in deinen Augen!
| ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך | 5 |
Aber wahrlich - wollte Gott nur reden und seine Lippen gegen dich aufthun
| ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך | 6 |
und dir die verborgenen Tiefen der Weisheit offenbaren, daß sie von vielfältig wahrhaftem Bestande sind, - du würdest dann erkennen, daß Gott dir einen Teil von deiner Schuld noch übersieht!
| החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא | 7 |
Kannst du den tiefsten Grund in Gott erreichen oder bis zum äußersten Ende bei dem Allmächtigen hingelangen?
| גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע (Sheol h7585) | 8 |
Himmelhoch - was kannst du thun? tiefer als die Unterwelt - was kannst du wissen? (Sheol h7585)
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים | 9 |
Sie ist weiter als die Erde an Ausdehnung und breiter als das Meer.
| אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו | 10 |
Wenn er einherfährt und verhaftet und die Gerichtsversammlung einberuft - wer will ihm wehren?
| כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן | 11 |
Denn er kennt die Nichtswürdigen und schaut den Frevel, ohne sonderlich darauf zu achten.
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד | 12 |
Und ein Hohlkopf wird gewitzigt, und ein Wildeselfüllen zum Menschen umgeboren.
| אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך | 13 |
Wenn du dein Herz bereitest und deine Hände zu ihm ausbreitest -
| אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה | 14 |
klebt Frevel an deiner Hand, entferne ihn und laß in deinen Zelten kein Unrecht wohnen! -
| כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא | 15 |
ja, dann wirst du dein Antlitz frei von Fehl erheben, wirst fest dastehn und brauchst dich nicht zu fürchten.
| כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר | 16 |
Ja, dann wirst du dein Ungemach vergessen; wie an verlaufenes Wasser wirst du daran denken.
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה | 17 |
Und heller als der Mittag geht das Leben auf; mag's dunkeln, wird es doch wie Morgen sein!
| ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב | 18 |
Du hegst Vertrauen, weil noch Hoffnung ist, und spähst du aus - du kannst dich sorglos niederlegen
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים | 19 |
und lagerst, ohne daß dich jemand schreckt, und viele werden sich um deine Gunst bemühn.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש | 20 |
Jedoch der Frevler Augen schmachten hin; für sie ist jede Zuflucht verloren, und ihre Hoffnung ist - die Seele auszuhauchen!
