איוב 11
| ויען צפר הנעמתי ויאמר | 1 |
Then Sophar the Naamathite answered, and said:
| הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק | 2 |
Shall not he that speaketh much, hear also? or shall a man full of talk be justified?
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם | 3 |
Shall men hold their peace to thee only? and when thou hast mocked others, shall no man confute thee?
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך | 4 |
For thou hast said: My word is pure, and I am clean in thy sight.
| ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך | 5 |
And I wish that God would speak with thee, and would open his lips to thee,
| ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך | 6 |
That he might shew thee the secrets of wisdom, and that his law is manifold, and thou mightest understand that he exacteth much less of thee, than thy iniquity deserveth.
| החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא | 7 |
Peradventure thou wilt comprehend the steps of God, and wilt find out the Almighty perfectly?
| גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע (Sheol h7585) | 8 |
He is higher than heaven, and what wilt thou do? he is deeper than hell, and how wilt thou know? (Sheol h7585)
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים | 9 |
The measure of him is longer than the earth, and broader than the sea.
| אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו | 10 |
If he shall overturn all things, or shall press them together, who shall contradict him?
| כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן | 11 |
For he knoweth the vanity of men, and when he seeth iniquity, doth he not consider it?
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד | 12 |
A vain man is lifted up into pride, and thinketh himself born free like a wild ass’s colt.
| אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך | 13 |
Rut thou hast hardened thy heart, and hast spread thy hands to him.
| אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה | 14 |
If thou wilt put away from thee the iniquity that is in thy hand, and lot not injustice remain in thy tabernacle:
| כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא | 15 |
Then mayst thou lift up thy face without spot, and thou shalt be steadfast, and shalt not fear.
| כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר | 16 |
Thou shalt also forget misery, and remember it only as waters that are passed away.
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה | 17 |
And brightness like that of the noonday, shall arise to thee at evening: and when thou shalt think thyself consumed, thou shalt rise as the day star.
| ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב | 18 |
And thou shalt have confidence, hope being set before thee, and being buried thou shalt sleep secure.
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים | 19 |
Thou shalt rest, and there shall be none to make thee afraid: and many shall entreat thy face.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש | 20 |
But the eyes of the wicked shall decay, and the way to escape shall fail them, and their hope the abomination of the soul.
