< איוב 11 >
Then Zophar the Naamathite answered, and said,
הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק | 2 |
Should not the multitude of words be answered? And should a man full of talk be justified?
בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם | 3 |
Should thy boastings make men hold their peace? And when thou mock, shall no man make thee ashamed?
ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך | 4 |
For thou say, My doctrine is pure, and I am clean in thine eyes.
ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך | 5 |
But O that God would speak, and open his lips against thee,
ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך | 6 |
and that he would show thee the secrets of wisdom! For he is manifold in understanding. Know therefore that God exacts of thee less than thine iniquity deserves.
החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא | 7 |
Can thou find out God by searching? Can thou find out the Almighty to perfection?
גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע (Sheol ) | 8 |
It is high as heaven; what can thou do? Deeper than Sheol; what can thou know? (Sheol )
ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים | 9 |
The measure of it is longer than the earth, and broader than the sea.
אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו | 10 |
If he passes through, and shuts up, and all to judgment, then who can hinder him?
כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן | 11 |
For he knows false men. He also sees iniquity. Will he not then consider it?
ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד | 12 |
But vain man is void of understanding. Yea, man is born as a wild donkey's colt.
אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך | 13 |
If thou set thy heart aright, and stretch out thy hands toward him,
אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה | 14 |
if iniquity is in thy hand, put it far away, and let not unrighteousness dwell in thy tents.
כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא | 15 |
Surely then thou shall lift up thy face without spot. Yea, thou shall be steadfast, and shall not fear.
כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר | 16 |
For thou shall forget thy misery. Thou shall remember it as waters that are passed away.
ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה | 17 |
And thy life shall be clearer than the noonday. Though there be darkness, it shall be as the morning.
ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב | 18 |
And thou shall be secure, because there is hope. Yea, thou shall search about thee, and shall take thy rest in safety.
ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים | 19 |
Also thou shall lie down, and none shall make thee afraid. Yea, many shall correspond with thee.
ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש | 20 |
But the eyes of the wicked shall fail, and they shall have no way to flee. And their hope shall be the giving up of the spirit.