איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

Taedet animam meam vitae meae, dimittam adversum me eloquium meum, loquar in amaritudine animae meae.

2 אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני

Dicam Deo: Noli me condemnare: indica mihi cur me ita iudices.

3 הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת

Numquid bonum tibi videtur, si calumnieris me, et opprimas me opus manuum tuarum, et consilium impiorum adiuves?

4 העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה

Numquid oculi carnei tibi sunt: aut sicut videt homo, et tu videbis?

5 הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר

Numquid sicut dies hominis dies tui, et anni tui sicut humana sunt tempora,

6 כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש

Ut quaeras iniquitatem meam, et peccatum meum scruteris?

7 על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל

Et scias quia nihil impium fecerim, cum sit nemo qui de manu tua possit eruere.

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני

Manus tuae fecerunt me, et plasmaverunt me totum in circuitu: et sic repente praecipitas me?

9 זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני

Memento quaeso quod sicut lutum feceris me, et in pulverem reduces me.

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני

Nonne sicut lac mulsisti me, et sicut caseum me coagulasti?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני

Pelle et carnibus vestisti me: ossibus et nervis compegisti me.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

Vitam et misericordiam tribuisti mihi, et visitatio tua custodivit spiritum meum.

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך

Licet haec celes in corde tuo, tamen scio quia universorum memineris.

14 אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני

Si peccavi, et ad horam pepercisti mihi: cur ab iniquitate mea mundum me esse non pateris?

15 אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

Et si impius fuero, vae mihi est: et si iustus, non levabo caput, saturatus afflictione et miseria.

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי

Et propter superbiam quasi leaenam capies me, reversusque mirabiliter me crucias.

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי

Instauras testes tuos contra me, et multiplicas iram tuam adversum me, et poenae militant in me.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני

Quare de vulva eduxisti me? qui utinam consumptus essem ne oculus me videret.

19 כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל

Fuissem quasi non essem, de utero translatus ad tumulum.

20 הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט

Numquid non paucitas dierum meorum finietur brevi? dimitte ergo me, ut plangam paululum dolorem meum:

21 בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות

Antequam vadam et non revertar, ad terram tenebrosam, et opertam mortis caligine:

22 ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל

Terram miseriae et tenebrarum, ubi umbra mortis, et nullus ordo, sed sempiternus horror inhabitat.