איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

[Tædet animam meam vitæ meæ; dimittam adversum me eloquium meum: loquar in amaritudine animæ meæ.

2 אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני

Dicam Deo: Noli me condemnare; indica mihi cur me ita judices.

3 הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת

Numquid bonum tibi videtur, si calumnieris me, et opprimas me opus manuum tuarum, et consilium impiorum adjuves?

4 העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה

Numquid oculi carnei tibi sunt? aut sicut videt homo, et tu videbis?

5 הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר

Numquid sicut dies hominis dies tui, et anni tui sicut humana sunt tempora,

6 כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש

ut quæras iniquitatem meam, et peccatum meum scruteris,

7 על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל

et scias quia nihil impium fecerim, cum sit nemo qui de manu tua possit eruere?

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני

Manus tuæ fecerunt me, et plasmaverunt me totum in circuitu: et sic repente præcipitas me?

9 זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני

Memento, quæso, quod sicut lutum feceris me, et in pulverem reduces me.

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני

Nonne sicut lac mulsisti me, et sicut caseum me coagulasti?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני

Pelle et carnibus vestisti me; ossibus et nervis compegisti me.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

Vitam et misericordiam tribuisti mihi, et visitatio tua custodivit spiritum meum.

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך

Licet hæc celes in corde tuo, tamen scio quia universorum memineris.

14 אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני

Si peccavi, et ad horam pepercisti mihi, cur ab iniquitate mea mundum me esse non pateris?

15 אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

Et si impius fuero, væ mihi est; et si justus, non levabo caput, saturatus afflictione et miseria.

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי

Et propter superbiam quasi leænam capies me, reversusque mirabiliter me crucias.

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי

Instauras testes tuos contra me, et multiplicas iram tuam adversum me, et pœnæ militant in me.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני

Quare de vulva eduxisti me? qui utinam consumptus essem, ne oculus me videret.

19 כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל

Fuissem quasi non essem, de utero translatus ad tumulum.

20 הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט

Numquid non paucitas dierum meorum finietur brevi? dimitte ergo me, ut plangam paululum dolorem meum,

21 בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות

antequam vadam, et non revertar, ad terram tenebrosam, et opertam mortis caligine:

22 ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל

terram miseriæ et tenebrarum, ubi umbra mortis et nullus ordo, sed sempiternus horror inhabitat.]