איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

L’anima mia prova disgusto della vita; vo’ dar libero corso al mio lamento, vo’ parlar nell’amarezza dell’anima mia!

2 אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני

Io dirò a Dio: “Non mi condannare! Fammi sapere perché contendi meco!”

3 הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת

Ti par egli ben fatto d’opprimere, di sprezzare l’opera delle tue mani e di favorire i disegni de’ malvagi?

4 העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה

Hai tu occhi di carne? Vedi tu come vede l’uomo?

5 הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר

I tuoi giorni son essi come i giorni del mortale, i tuoi anni son essi come gli anni degli umani,

6 כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש

che tu investighi tanto la mia iniquità, che t’informi così del mio peccato,

7 על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל

pur sapendo ch’io non son colpevole, e che non v’è chi mi liberi dalla tua mano?

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני

Le tue mani m’hanno formato m’hanno fatto tutto quanto… e tu mi distruggi!

9 זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני

Deh, ricordati che m’hai plasmato come argilla… e tu mi fai ritornare in polvere!

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני

Non m’hai tu colato come il latte e fatto rapprender come il cacio?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני

Tu m’hai rivestito di pelle e di carne, e m’hai intessuto d’ossa e di nervi.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

Mi sei stato largo di vita e di grazia, la tua provvidenza ha vegliato sul mio spirito,

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך

ed ecco quello che nascondevi in cuore! Sì, lo so, questo meditavi:

14 אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני

se avessi peccato, l’avresti ben tenuto a mente, e non m’avresti assolto dalla mia iniquità.

15 אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

Se fossi stato malvagio, guai a me! Se giusto, non avrei osato alzar la fronte, sazio d’ignominia, spettatore della mia miseria.

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי

Se l’avessi alzata, m’avresti dato la caccia come ad un leone e contro di me avresti rinnovato le tue maraviglie;

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי

m’avresti messo a fronte nuovi testimoni, e avresti raddoppiato il tuo sdegno contro di me; legioni su legioni m’avrebbero assalito.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני

E allora, perché m’hai tratto dal seno di mia madre? Sarei spirato senza che occhio mi vedesse!

19 כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל

Sarei stato come se non fossi mai esistito, m’avrebbero portato dal seno materno alla tomba!

20 הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט

Non son forse pochi i giorni che mi restano? Cessi egli dunque, mi lasci stare, ond’io mi rassereni un poco,

21 בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות

prima ch’io me ne vada, per non più tornare, nella terra delle tenebre e dell’ombra di morte:

22 ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל

terra oscura come notte profonda, ove regnano l’ombra di morte ed il caos, il cui chiarore è come notte oscura”.