נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי | 1 |
אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני | 2 |
הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת | 3 |
העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה | 4 |
הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר | 5 |
כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש | 6 |
על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל | 7 |
ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני | 8 |
זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני | 9 |
הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני | 10 |
עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני | 11 |
חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי | 12 |
ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך | 13 |
אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני | 14 |
אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי | 15 |
ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי | 16 |
תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי | 17 |
ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני | 18 |
כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל | 19 |
הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט | 20 |
בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות | 21 |
ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל | 22 |