איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

Meiner Seele ekelt vor dem Leben; ich will mich meiner Klage überlassen, will reden in der Betrübnis meiner Seele.

2 אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני

Ich spreche zu Gott: Verdamme mich nicht! Tue mir kund, weshalb du mich befehdest.

3 הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת

Dünkt es dich gut, das Werk deiner Hände zu unterdrücken und zu verwerfen, während du über den Rat der Gottlosen dein Licht leuchten lässest?

4 העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה

Hast du Fleischesaugen, oder siehst du, wie ein Sterblicher sieht?

5 הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר

Sind denn deine Tage wie Menschentage, deine Jahre den Jahren eines Mannes gleich,

6 כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש

daß du nach meiner Schuld forschest und nach meiner Sünde fragst,

7 על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל

da du doch weißt, daß ich unschuldig bin und mich niemand aus deiner Hand erretten kann?

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני

Deine Hände haben mich gebildet und gemacht ganz und gar, und du wolltest mich nun vernichten?

9 זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני

Gedenke doch, daß du mich wie Ton gebildet hast; willst du mich wieder in Staub verwandeln?

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני

Hast du mich nicht wie Milch hingegossen und wie Käse mich gerinnen lassen?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני

Mit Haut und Fleisch hast du mich bekleidet, mit Gebeinen und Sehnen mich durchwoben.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

Leben und Gnade hast du mir geschenkt, und deine Obhut bewahrte meinen Geist.

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך

Und doch hegst du solches in deinem Herzen; ich weiß, daß es bei dir so beschlossen ist, daß,

14 אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני

wenn ich sündigte, du darauf achten und mich nicht lossprechen würdest von meiner Missetat!

15 אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

Habe ich Übles getan, dann wehe mir! Und bin ich im Recht, so darf ich mein schmachbedecktes Haupt doch nicht erheben, sondern muß mich satt sehen an meinem Elend!

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי

Wagt es aber, sich zu erheben, so verfolgst du mich wie ein Löwe und handelst noch unbegreiflicher mit mir;

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי

du stellst neue Zeugen wider mich auf, mehrst deinen Zorn gegen mich, bietest stets frische Scharen, ja ein Heer wider mich auf!

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני

Warum hast du mich aus dem Mutterleibe hervorgebracht? Wäre ich doch umgekommen, ohne daß mich ein Auge gesehen hätte!

19 כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל

So würde ich sein, als wäre ich niemals gewesen, vom Mutterleibe weg ins Grab gelegt.

20 הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט

Ist meine Lebenszeit nicht kurz genug? Er stehe doch ab, lasse ab von mir, daß ich mich ein wenig erhole,

21 בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות

ehe ich dahinfahre auf Nimmerwiederkehren ins Land der Finsternis und des Todesschattens,

22 ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל

an den dunkeln Ort, wo Finsternis und keine Ordnung herrscht, und wo der Tag nicht heller ist als die Nacht!