איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

Meine Seele verdrießt mein Leben; ich will meiner Klage bei mir ihren Lauf lassen und reden in der Betrübnis meiner Seele

2 אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני

und zu Gott sagen: Verdamme mich nicht! laß mich wissen, warum du mit mir haderst.

3 הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת

Gefällt dir's, daß du Gewalt tust und mich verwirfst, den deine Hände gemacht haben, und bringst der Gottlosen Vornehmen zu Ehren?

4 העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה

Hast du denn auch fleischliche Augen, oder siehst du, wie ein Mensch sieht?

5 הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר

Oder ist deine Zeit wie eines Menschen Zeit, oder deine Jahre wie eines Mannes Jahre?

6 כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש

daß du nach einer Missetat fragest und suchest meine Sünde,

7 על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל

so du doch weißt wie ich nicht gottlos sei, so doch niemand ist, der aus deiner Hand erretten könne.

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני

Deine Hände haben mich bereitet und gemacht alles, was ich um und um bin; und du wolltest mich verderben?

9 זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני

Gedenke doch, daß du mich aus Lehm gemacht hast; und wirst mich wieder zu Erde machen?

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני

Hast du mich nicht wie Milch hingegossen und wie Käse lassen gerinnen?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני

Du hast mir Haut und Fleisch angezogen; mit Gebeinen und Adern hast du mich zusammengefügt.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

Leben und Wohltat hast du an mir getan, und dein Aufsehen bewahrt meinen Odem.

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך

Aber dies verbargst du in deinem Herzen, ich weiß, daß du solches im Sinn hattest:

14 אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני

wenn ich sündigte, so wolltest du es bald merken und meine Missetat nicht ungestraft lassen.

15 אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

Bin ich gottlos, dann wehe mir! bin ich gerecht, so darf ich doch mein Haupt nicht aufheben, als der ich voll Schmach bin und sehe mein Elend.

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי

Und wenn ich es aufrichte, so jagst du mich wie ein Löwe und handelst wiederum wunderbar an mir.

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי

Du erneuest deine Zeugen wider mich und machst deines Zornes viel auf mich; es zerplagt mich eins über das andere in Haufen.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני

Warum hast du mich aus Mutterleib kommen lassen? Ach, daß ich wäre umgekommen und mich nie ein Auge gesehen hätte!

19 כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל

So wäre ich, als die nie gewesen sind, von Mutterleibe zum Grabe gebracht.

20 הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט

Ist denn mein Leben nicht kurz? So höre er auf und lasse ab von mir, daß ich ein wenig erquickt werde,

21 בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות

ehe ich denn hingehe und komme nicht wieder, ins Land der Finsternis und des Dunkels,

22 ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל

ins Land da es stockfinster ist und da keine Ordnung ist, und wenn's hell wird, so ist es wie Finsternis.