איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

Meine Seele verdreußt mein Leben; ich will meine Klage bei mir gehen lassen und reden von Betrübnis meiner Seele

2 אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני

und zu Gott sagen: Verdamme mich nicht; laß mich wissen, warum du mit mir haderst!

3 הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת

Gefällt dir's, daß du Gewalt tust und mich verwirfst, den deine Hände gemacht haben, und machest der Gottlosen Vornehmen zu Ehren?

4 העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה

Hast du denn auch fleischliche Augen, oder siehest du, wie ein Mensch siehet?

5 הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר

Oder ist deine Zeit wie eines Menschen Zeit, oder deine Jahre wie eines Mannes Jahre,

6 כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש

daß du nach meiner Missetat fragest und suchest meine Sünde?

7 על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל

So du doch weißt, wie ich nicht gottlos sei; so doch niemand ist, der aus deiner Hand erretten möge.

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני

Deine Hände haben mich gearbeitet und gemacht alles, was ich um und um bin; und versenkest mich sogar!

9 זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני

Gedenke doch, daß du mich aus Leimen gemacht hast, und wirst mich wieder zu Erden machen.

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני

Hast du mich nicht wie Milch gemolken und wie Käse lassen gerinnen?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני

Du hast mir Haut und Fleisch angezogen, mit Beinen und Adern hast du mich zusammengefüget.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

Leben und Wohltat hast du an mir getan, und dein Aufsehen bewahret meinen Odem.

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך

Und wiewohl du solches in deinem Herzen verbirgest, so weiß ich doch, daß du des gedenkest.

14 אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני

Wenn ich sündige, so merkest du es bald und lässest meine Missetat nicht ungestraft.

15 אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

Bin ich gottlos, so ist mir aber wehe; bin ich gerecht, so darf ich doch mein Haupt nicht aufheben, als der ich voll Schmach bin und sehe mein Elend.

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי

Und wie ein aufgereckter Löwe jagest du mich und handelst wiederum greulich mit mir.

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי

Du erneuest deine Zeugen wider mich und machst deines Zorns viel auf mich; es zerplagt mich eins über das andere mit Haufen.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני

Warum hast du mich aus Mutterleibe kommen lassen? Ach, daß ich wäre umkommen, und mich nie kein Auge gesehen hätte!

19 כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל

So wäre ich, als die nie gewesen sind, von Mutterleibe zum Grabe gebracht.

20 הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט

Will denn nicht ein Ende haben mein kurzes Leben, und von mir lassen, daß ich ein wenig erquickt würde,

21 בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות

ehe denn ich hingehe und komme nicht wieder, nämlich ins Land der Finsternis und des Dunkels,

22 ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל

ins Land, da es stockdick finster ist, und da keine Ordnung ist, da es scheinet wie das Dunkel?