איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

Yt anoieth my soule of my lijf; Y schal lete my speche ayens me, Y schal speke in the bitternesse of my soule.

2 אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני

Y schal seie to God, Nyle thou condempne me; schewe thou to me, whi thou demest me so.

3 הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת

Whether it semeth good to thee, if thou `falsli chalengist and oppressist me, the werk of thin hondis; and if thou helpist the counsel of wickid men?

4 העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה

Whethir fleischli iyen ben to thee, ethir, as a man seeth, also thou schalt se?

5 הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר

Whether thi daies ben as the daies of man, and `thi yeeris ben as mannus tymes;

6 כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש

that thou enquere my wickidnesse, and enserche my synne?

7 על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל

And wite, that Y haue do no `wickid thing; sithen no man is, that may delyuere fro thin hond?

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני

Thin hondis han maad me, and han formed me al in cumpas; and thou castist me doun so sodeynli.

9 זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני

Y preye, haue thou mynde, that thou madist me as cley, and schalt brynge me ayen in to dust.

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני

Whether thou hast not mylkid me as mylk, and hast cruddid me togidere as cheese?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני

Thou clothidist me with skyn and fleisch; thou hast ioyned me togidere with boonys and senewis.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

Thou hast youe lijf and mercy to me, and thi visiting hath kept my spirit.

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך

Thouy thou helist these thingis in thin herte, netheles Y woot, that thou hast mynde of alle thingis.

14 אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני

If Y dide synne, and thou sparidist me at an our; whi suffrist thou not me to be cleene of my wickidnesse?

15 אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

And if Y was wickid, wo is to me; and if Y was iust, Y fillid with turment and wretchidnesse `schal not reise the heed.

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי

And if Y reise `the heed for pride, thou schalt take me as a lionesse; and thou turnest ayen, and turmentist me wondirli.

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי

Thou gaderist in store thi witnessis ayens me, and thou multipliest thin yre, `that is, veniaunce, ayens me; and peynes holden knyythod in me.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני

Whi hast thou led me out of the wombe? `And Y wolde, that Y were wastid, lest an iye `schulde se me.

19 כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל

That Y hadde be, as if Y were not, and `were translatid, ethir borun ouer, fro the wombe to the sepulcre.

20 הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט

Whether the fewnesse of my daies schal not be endid in schort? Therfor suffre thou me, that Y biweile `a litil my sorewe,

21 בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות

bifor that Y go, and turne not ayen, to the derk lond, and hilid with the derknesse of deth, to the lond of wrecchidnesse and of derknessis;

22 ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל

where is schadewe of deeth, and noon ordre, but euerlastynge hidousnesse dwellith.