איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

“My soul is weary of my life. I will give free course to my complaint. I will speak in the bitterness of my soul.

2 אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני

I will tell God, ‘Do not condemn me. Show me why you contend with me.

3 הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת

Is it good to you that you should oppress, that you should despise the work of your hands, and smile on the counsel of the wicked?

4 העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה

Do you have eyes of flesh? Or do you see as man sees?

5 הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר

Are your days as the days of mortals, or your years as man’s years,

6 כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש

that you inquire after my iniquity, and search after my sin?

7 על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל

Although you know that I am not wicked, there is no one who can deliver out of your hand.

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני

“‘Your hands have framed me and fashioned me altogether, yet you destroy me.

9 זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני

Remember, I beg you, that you have fashioned me as clay. Will you bring me into dust again?

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני

Haven’t you poured me out like milk, and curdled me like cheese?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני

You have clothed me with skin and flesh, and knit me together with bones and sinews.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

You have granted me life and loving kindness. Your visitation has preserved my spirit.

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך

Yet you hid these things in your heart. I know that this is with you:

14 אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני

if I sin, then you mark me. You will not acquit me from my iniquity.

15 אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

If I am wicked, woe to me. If I am righteous, I still will not lift up my head, being filled with disgrace, and conscious of my affliction.

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי

If my head is held high, you hunt me like a lion. Again you show yourself powerful to me.

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי

You renew your witnesses against me, and increase your indignation on me. Changes and warfare are with me.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני

“‘Why, then, have you brought me out of the womb? I wish I had given up the spirit, and no eye had seen me.

19 כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל

I should have been as though I had not been. I should have been carried from the womb to the grave.

20 הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט

Aren’t my days few? Stop! Leave me alone, that I may find a little comfort,

21 בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות

before I go where I will not return from, to the land of darkness and of the shadow of death;

22 ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל

the land dark as midnight, of the shadow of death, without any order, where the light is as midnight.’”