< איוב 10 >
נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי | 1 |
"My soul is weary of my life. I will give free course to my complaint. I will speak in the bitterness of my soul.
אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני | 2 |
I will tell God, 'Do not condemn me. Show me why you contend with me.
הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת | 3 |
Is it good to you that you should oppress, that you should despise the work of your hands, and smile on the counsel of the wicked?
העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה | 4 |
Do you have eyes of flesh? Or do you see as man sees?
הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר | 5 |
Are your days as the days of mortals, or your years as man's years,
כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש | 6 |
that you inquire after my iniquity, and search after my sin?
על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל | 7 |
Although you know that I am not wicked, there is no one who can deliver out of your hand.
ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני | 8 |
"'Your hands have framed me and fashioned me altogether, yet you destroy me.
זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני | 9 |
Remember, I beg you, that you have fashioned me as clay. Will you bring me into dust again?
הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני | 10 |
Haven't you poured me out like milk, and curdled me like cheese?
עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני | 11 |
You have clothed me with skin and flesh, and knit me together with bones and sinews.
חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי | 12 |
You have granted me life and loving kindness. Your visitation has preserved my spirit.
ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך | 13 |
Yet you hid these things in your heart. I know that this is with you:
אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני | 14 |
if I sin, then you mark me. You will not acquit me from my iniquity.
אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי | 15 |
If I am wicked, woe to me. If I am righteous, I still shall not lift up my head, being filled with disgrace, and conscious of my affliction.
ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי | 16 |
And if I lift myself up, you hunt me like a lion. Again you show yourself powerful to me.
תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי | 17 |
You renew your witnesses against me, and increase your indignation on me. Changes and warfare are with me.
ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני | 18 |
"'Why, then, have you brought me forth out of the womb? I wish I had given up the spirit, and no eye had seen me.
כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל | 19 |
I should have been as though I had not been. I should have been carried from the womb to the grave.
הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט | 20 |
Aren't my days few? Cease then. Leave me alone, that I may find a little comfort,
בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות | 21 |
before I go where I shall not return from, to the land of darkness and of the shadow of death;
ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל | 22 |
the land dark as midnight, of the shadow of death, without any order, where the light is as midnight.'"