< איוב 10 >
נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי | 1 |
Weary in my soul, I will pour my words with groans upon him: I will speak being straitened in the bitterness of my soul.
אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני | 2 |
And I will say to the Lord, Do not teach me to be impious; and therefore have you thus judged me?
הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת | 3 |
Is it good before you if I be unrighteous? for you have disowned the work of your hands, and attended to the counsel of the ungodly.
העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה | 4 |
Or do you see as a mortal sees? or will you look as a man sees?
הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר | 5 |
Or is your life human, or your years [the years] of a man,
כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש | 6 |
that you have enquired into mine iniquity, and searched out my sins?
על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל | 7 |
For you know that I have not committed iniquity: but who is he that can deliver out of your hands?
ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני | 8 |
Your hands have formed me and made me; afterwards you did change [your mind], and strike me.
זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני | 9 |
Remember that you have made me [as] clay, and you do turn me again to earth.
הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני | 10 |
Hast you not poured me out like milk, and curdled me like cheese?
עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני | 11 |
And you did clothe me with skin and flesh, and frame me with bones and sinews.
חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי | 12 |
And you did bestow upon me life and mercy, and your oversight has preserved my spirit.
ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך | 13 |
Having these things in yourself, I know that you can do all things; for nothing is impossible with you.
אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני | 14 |
And if I should sin, you watch me; and you have not cleared me from iniquity.
אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי | 15 |
Or if I should be ungodly, woe is me: and if I should be righteous, I can’t lift myself up, for I am full of dishonor.
ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי | 16 |
For I am hunted like a lion for slaughter; for again you have changed and are terribly destroying me;
תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי | 17 |
renewing against me my torture: and you have dealt with me in great anger, and you have brought trials upon me.
ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני | 18 |
Why then did you bring me out of the womb? and why did I not die, and no eye see me,
כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל | 19 |
and I become as if I had not been? for why was I not carried from the womb to the grave?
הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט | 20 |
Is not the time of my life short? suffer me to rest a little,
בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות | 21 |
before I go whence I shall not return, to a land of darkness and gloominess;
ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל | 22 |
to a land of perpetual darkness, where there is no light, neither [can any one] see the life of mortals.