איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

My soul is weary of my life; I will leave my complaint upon myself; I will speak in the bitterness of my soul.

2 אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני

I will say unto God, Do not condemn me; show me wherefore you contend with me.

3 הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת

Is it good unto you that you should oppress, that you should despise the work of your hands, and shine upon the counsel of the wicked?

4 העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה

Have you eyes of flesh? or see you as man sees?

5 הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר

Are your days as the days of man? are your years as man's days,

6 כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש

That you enquire after mine iniquity, and search after my sin?

7 על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל

You know that I am not wicked; and there is none that can deliver out of your hand.

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני

your hands have made me and fashioned me together round about; yet you do destroy me.

9 זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני

Remember, I plead to you, that you have made me as the clay; and will you bring me into dust again?

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני

Have you not poured me out as milk, and curdled me like cheese?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני

You have clothed me with skin and flesh, and have fenced me with bones and sinews.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

You have granted me life and favour, and your visitation has preserved my spirit.

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך

And these things have you hid in your heart: I know that this is with you.

14 אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני

If I sin, then you mark me, and you will not acquit me from mine iniquity.

15 אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

If I be wicked, woe unto me; and if I be righteous, yet will I not lift up my head. I am full of confusion; therefore see you mine affliction;

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי

For it increases. You hunt me as a fierce lion: and again you show yourself marvellous upon me.

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי

You renew your witnesses against me, and increase your indignation upon me; changes and war are against me.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני

Wherefore then have you brought me forth out of the womb? Oh that I had given up the spirit, and no eye had seen me!

19 כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל

I should have been as though I had not been; I should have been carried from the womb to the grave.

20 הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט

Are not my days few? cease then, and let me alone, that I may take comfort a little,

21 בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות

Before I go whence I shall not return, even to the land of darkness and the shadow of death;

22 ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל

A land of darkness, as darkness itself; and of the shadow of death, without any order, and where the light is as darkness.