איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

My soul is weary of my life: I will give free course to my complaint; I will speak in the bitterness of my soul.

2 אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני

I will say unto God, Do not condemn me; shew me wherefore thou strivest with me.

3 הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת

Doth it please thee to oppress, that thou shouldest despise the work of thy hands, and shine upon the counsel of the wicked?

4 העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה

Hast thou eyes of flesh? or seest thou as man seeth?

5 הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר

Are thy days as the days of a mortal? are thy years as a man's days,

6 כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש

That thou searchest after mine iniquity, and inquirest into my sin;

7 על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל

Since thou knowest that I am not wicked, and that there is none that delivereth out of thy hand?

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני

Thy hands have bound me together and made me as one, round about; yet dost thou swallow me up!

9 זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני

Remember, I beseech thee, that thou hast made me as clay, and wilt bring me into dust again.

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני

Hast thou not poured me out as milk, and curdled me like cheese?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני

Thou hast clothed me with skin and flesh, and knit me together with bones and sinews;

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

Thou hast granted me life and favour, and thy care hath preserved my spirit;

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך

And these things didst thou hide in thy heart; I know that this was with thee.

14 אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני

If I sinned, thou wouldest mark me, and thou wouldest not acquit me of mine iniquity.

15 אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

If I were wicked, woe unto me! and righteous, I will not lift up my head, being [so] full of shame, and beholding mine affliction; —

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי

And it increaseth: thou huntest me as a fierce lion; and ever again thou shewest thy marvellous power upon me.

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי

Thou renewest thy witnesses before me and increasest thy displeasure against me; successions [of evil] and a time of toil are with me.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני

And wherefore didst thou bring me forth out of the womb? I had expired, and no eye had seen me.

19 כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל

I should be as though I had not been; I should have been carried from the womb to the grave.

20 הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט

Are not my days few? cease then and let me alone, that I may revive a little,

21 בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות

Before I go, and never to return, — to the land of darkness and the shadow of death;

22 ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל

A land of gloom, as darkness itself; of the shadow of death, without any order, where the light is as thick darkness.