איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

“I loathe my own life; I will express my complaint and speak in the bitterness of my soul.

2 אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני

I will say to God: Do not condemn me! Let me know why You prosecute me.

3 הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת

Does it please You to oppress me, to reject the work of Your hands and favor the schemes of the wicked?

4 העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה

Do You have eyes of flesh? Do You see as man sees?

5 הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר

Are Your days like those of a mortal, or Your years like those of a man,

6 כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש

that You should seek my iniquity and search out my sin—

7 על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל

though You know that I am not guilty, and there is no deliverance from Your hand?

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני

Your hands shaped me and altogether formed me. Would You now turn and destroy me?

9 זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני

Please remember that You molded me like clay. Would You now return me to dust?

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני

Did You not pour me out like milk, and curdle me like cheese?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני

You clothed me with skin and flesh, and knit me together with bones and sinews.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

You have granted me life and loving devotion, and Your care has preserved my spirit.

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך

Yet You concealed these things in Your heart, and I know that this was in Your mind:

14 אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני

If I sinned, You would take note, and would not acquit me of my iniquity.

15 אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

If I am guilty, woe to me! And even if I am righteous, I cannot lift my head. I am full of shame and aware of my affliction.

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי

Should I hold my head high, You would hunt me like a lion, and again display Your power against me.

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי

You produce new witnesses against me and multiply Your anger toward me. Hardships assault me in wave after wave.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני

Why then did You bring me from the womb? Oh, that I had died, and no eye had seen me!

19 כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל

If only I had never come to be, but had been carried from the womb to the grave.

20 הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט

Are my days not few? Withdraw from me, that I may have a little comfort,

21 בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות

before I go—never to return— to a land of darkness and gloom,

22 ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל

to a land of utter darkness, of deep shadow and disorder, where even the light is like darkness.”