איוב 10
| נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי | 1 |
Min Sjæl er led ved mit Liv, frit Løb vil jeg give min Klage over ham, i min bitre Sjælenød vil jeg tale,
| אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני | 2 |
sige til Gud: Fordøm mig dog ikke, lad mig vide, hvorfor du tvister med mig!
| הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת | 3 |
Gavner det dig at øve Vold, at forkaste det Værk, dine Hænder danned, men smile til gudløses Råd?
| העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה | 4 |
Har du da kødets Øjne, ser du, som Mennesker ser,
| הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר | 5 |
er dine Dage som Menneskets Dage, er dine År som Mandens Dage,
| כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש | 6 |
siden du søger efter min Brøde, leder efter min Synd,
| על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל | 7 |
endskønt du ved, jeg ikke er skyldig; men af din Hånd er der ingen Redning!
| ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני | 8 |
Dine Hænder gjorde og danned mig først, så skifter du Sind og gør mig til intet!
| זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני | 9 |
Kom i Hu, at du dannede mig som Ler, og til Støv vil du atter gøre mig!
| הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני | 10 |
Mon du ikke hældte mig ud som Mælk og lod mig skørne som Ost,
| עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני | 11 |
iklædte mig Hud og kød og fletted mig sammen med Ben og Sener?
| חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי | 12 |
Du gav mig Liv og Livskraft, din Omhu vogted min Ånd
| ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך | 13 |
og så gemte du dog i dit Hjerte på dette, jeg skønner, dit Øjemed var:
| אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני | 14 |
Synded jeg, vogted du på mig og tilgav ikke min Brøde.
| אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי | 15 |
Fald jeg forbrød mig, da ve mig! Var jeg retfærdig, jeg skulde dog ikke løfte mit Hoved, men mættes med Skændsel, kvæges med Nød.
| ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי | 16 |
Knejsed jeg, jog du mig som en Løve, handlede atter ufatteligt med mig;
| תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי | 17 |
nye Vidner førte du mod mig, øged din Uvilje mod mig, opbød atter en Hær imod mig!
| ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני | 18 |
Hvi drog du mig da af Moders Liv? Jeg burde have udåndet, uset af alle;
| כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל | 19 |
jeg burde have været som aldrig født, været ført til Graven fra Moders Skød.
| הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט | 20 |
Er ej mine Livsdage få? Så slip mig, at jeg kan kvæges lidt,
| בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות | 21 |
før jeg for evigt går bort til Mørkets og Mulmets Land,
| ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל | 22 |
Landet med bælgmørkt Mulm, med Mørke og uden Orden, hvor Lyset selv er som Mørket."
